דורון רפאלי המתופף והמוסיקאי, עידכן את הלהיט של עפרה חזה בהשראת אירועי השבת השחורה והמלחמה שבאה אחרי. תוספת הראפ היא פרשנות בשם הכלל (כולנו) שחי ברירת מחדל: "ניסינו לפרוח באדמה זרה ולא יכולנו לעזוב" לא כולם יסכימו לאופציה הזו, בעיקר
המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי "התעוררות" (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע
מאז השבעה באוקטובר, ביקשו במכללת אקים-כלים שלובים באוניברסיטת בר אילן להעלות למודעות בינלאומית את רציחתם של ילדים בעלי מוגבלות בשבת השחורה ולדרוש את השבת החטופים לביתם. סטודנטים מהמכללה פנו לדנה ברגר לבצע איתם גרסה ל"שובי לביתך" של דליה רביקוביץ ושם טוב
כל כך ניסינו/ ובכל זאת דברים מתקמטים כל כך טעינו/ בין הקדושה והחטא (ובין) החיים/ למתים המילים מתוך שיר שאריק איינשטיין הקליט בשנת 1997, במהלך העבודה על האלבום "לאן פרחו הפרפרים", שיצא תשע שנים אחרי מותו – רלוונטיות מתמיד. ב"לבדנו
להתרפק על השירים ששר אריק איינשטיין בתקליטי "ארץ ישראל הישנה והטובה", שם שהפך למטבע לשון. זה קול הבריטון הבלעדי ששר על אור חיוכה ב"פרח הלילך", זה הגעגוע לדודו, לרותי, לתכול המטפחת, לעין גדי ולאור שדולק בחלונה ול"לילה" הנפלא של שלום
נתן אלתרמן תדלק תמיד את טובי המלחינים המקומיים. מיכה שטרית בחר בשיר מתוך "כוכבים בחוץ". – על יחסי הגומלין בין הדרך להלך – התפעלותו ממנה מתבטאת בהצהרה: "להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל/ ואמות ואוסיף ללכת". כאן חוזר מוטיב המת-החי
לקראת קבלת פרס ישראל, ממשיך אביהו מדינה לדבר על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא
את "קרן שמש מאוחרת" גיליתי מחדש אחרי ששמעתי גרסה של דני ליטני לשיר (האזינו מטה). מבין עשרות השירים היפים שכתב שלום חנוך – זה שיר שהתמקם חזק על מדפי הפנתיאון של המוסיקה הישראלית. הבלדה הלירית הזו נכללה באלבום רוק שביטא
יהונתן גפן סיפר, כי כתב את "הנסיך הקטן" על חייל שלא התאים למערכת הצבאית ולשירות הקרבי בפרט. "את השיר "הנסיך הקטן" כתבתי על חייל כזה. אנחנו, החברים בפלוגה קראנו לו "ציפציף", ילד רזה בגובה מטר וחצי, הנשק והציוד התנדנדו עליו, הקסדה
יש משהו ראשוני וטהור בצליליה של גיטרה אקוסטית, כשהיא מנוגנת ברמה גבוהה ובמוסיקה שמגיעה מיצירה בלתי תלויה בתכתיבים של סגנון, אופנה, או כל משהו אחר. והנה הדיסק הזה, שצליליו אכן יוצאים מתוך השקט של המלחין, כשהוא מנותק ממילים, ממוקד בנגינה
לאן פרחו הפרפרים? מי מכיר את האלבום הזה של אריק איינשטיין? זהו שיתוף הפעולה השישי של איינשטיין עם שם טוב לוי, שהלחין כמחצית מהם ועיבד והפיק מוזיקלית את כולם (פרט ל"האור בקצה" שעיבד יחד עם יהודה פוליקר ו"שלום חבר" שעיבד שלום חנוך). פשטותו של
ליאור מיארה בחר קאבר לשיר של אריק איינשטיין. אני לא חושד בו שהסיבה היא אריק ולא השיר עצמו. השאלה היותר רלוונטית – האם הגרסה של מיארה לשיר מעניקה לו אינטרפרטציה כזו, שיש לרוץ ולבשר עליה בראש חוצות? התשובה היא –
לדברי נעמי אטיאס המנהלת האומנותית של "ימי זמר חולון" בחר השנה הפסטיבל, בשנתו ה-20, "להעניק כבוד גדול לנוסטלגיה". לא כבוד לזמר העברי לדורותיו אלא ל … געגועים, להתרפקות על העבר, כך לשון הקומוניקט, המבשר על האירוע, שיתקיים בין ה-4 ל-8
נתחיל מהסוף: התזמורת יורדת. יהודית רביץ לבדה על הבמה. לוקחת גיטרה. וזהו. ההמשך כולו של הקהל ששר "באת אלי את עיני לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח להראות לו בחושך את כל הדברים". רביץ לא
ראיתי ששם טוב לוי מגיע לקובי אפללו בפסטיבל, והלכתי. א. מפני שאני אוהב את קובי אפללו. ב. שם טוב לוי. ג. הסקרנות מה יוליד המפגש. צפירת הרגעה: שום אינטראקציה משמעותית, חידוש או אקספרימנט נולדו במופע הזה. שם טוב לוי התארח,
