שקט מסביב
המאוהב המתבכיין מבקש שלא תחסום לו את "הכניסה ללב". מה קרה? מי יודע. שירים בז'אנר הים תיכוני לא נכנסים לפסיכולוגיה. הגבר הדואג ינסה לשכנע אותה, שהוא מה-זה בסדר, שהשמש תזרח בקרוב, שהם ינצחו את כל הפחדים. יצרני הז'אנר ממשיכים להשתמש
המאוהב המתבכיין מבקש שלא תחסום לו את "הכניסה ללב". מה קרה? מי יודע. שירים בז'אנר הים תיכוני לא נכנסים לפסיכולוגיה. הגבר הדואג ינסה לשכנע אותה, שהוא מה-זה בסדר, שהשמש תזרח בקרוב, שהם ינצחו את כל הפחדים. יצרני הז'אנר ממשיכים להשתמש
צפוף במחנה שבורי הלב של המוסיקה הישראלית הים-תיכונית. שוטפים אותם ואותנו בנהרות של דמעות. כל זמר "מזרחי" שני מקונן – למה, למה עזבת אותי?! אילו היתה שומעת את תפילתו, יודעת כמה קשה הזיכרון ממנה. הבנאדם לא ישן (ליגת גברים בוכים
כמה שירים מהסוג הזה אפשר עוד להמציא? נו, באמת – שאלת תם. יש אינספור קומבינות על לב-כואב, והמאהב הקנאי הסובל, שמרחם על עצמו מול ליבה האדיש. מצד אחד, יענו רוצה שיהיה לה טוב, שתצא אל העולם בראש מורם, מצד שני,
הגבר המאוהב המתוסכל פונה אל העוזבת כאילו שבראש סדר העדיפויות שלו – טובתה שלה. אם היא תחליט שבכל זאת רוצה להמשיך איתו ירגיש "בסרט". הכי חשוב שתהיה שלמה עם עצמה ומאושרת, אלא שבהמשך – הוא מתבכיין כקנאי טיפוסי, שהיא עדיין
פתחתי את הבוקר עם "פיסטוק, תות בננה" של שקד קוממי המוגדר בהודעה לעיתונות "טיל קיצי". סביר להניח כי טיל כזה עדיף על טילים מהסוג שפוקדים את ארצנו מדי כמה קיצים. מוסיקלית, הקיץ הזה נפתח במתקפת שירי דאנס-ראש-קטן. כשהחום עולה, השכל
השחצנית אומרת לגבר: "תתאמץ גברים צריכים לסבול", אלא שמכל הגברים הסובלים, רק לו אומרים "תוציא לה טבעת לפני שהיא בורחת". גם גורמת סבל לגברים, גם רוצה לברוח, בכל זאת – שיוציא לה טבעת לפני שתברח. מה עם קצת כבוד עצמי?