לא סתם שקט ביקשה יונה וולך שישלח לה אלוהים. היא ביקשה שקט מכל סוגיו ושלל צורותיו. "שקט טוב מוגן", "שקט מענן", "שקט ממוכן", " שקט מאורגן", " שקט מעודכן", "שקט מהכפר". "שקט בקופסא מארץ רחוקה". וולך כתבה תפילה/תחינה לשקט שיבוא ממקום אחר, אפילו דמיוני מעולם
קצב דאנס בלתי משתנה מעלה את משי קלינשטיין על מסלול אמצע רווי מתח. קולה המתרגש מספר את סיפור מצוקתה. הצעקה לשקט היא אוקסימורון המבטא את הסערה הפנימית. השאלות שלה ביחס לחיים – במקום להצטמצם עם הזמן, הולכות וגדלות. אם פעם
שקט או לא שקט? משאת נפש אולטימטיבית, השתוקקות רגעית או הכרה שאתה לא יכול להתנתק, לברוח לאיזה הר. שרון זליקובסקי צוחקת – "כי השקט תמיד מטריד, תמיד מלחיץ". היא שרה באלט נמוך אפלולי כמו מתייחדת עם עצמה, עולה למסלול ואלס
גם חורף הוא סוג של אסקפיזם. גשם, הפסקת חשמל, הנרות דולקים "וקצת אותך". גם חורף הוא סוג של קיטש. והנה נולד פרויקט המוגדר "שלג" בתזמון לא מפתיע – זמרות שונות שרות שירי חורף. למה חייבים להפוך כל מקבץ של שירים
