עיון ביקורת

שלוש Shalosh , The Bell Garden (ג'אז ישראלי ליצוא, מרץ 2015)

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ג'אז לייב

ותודה לפסטיבל הג'אז באילת, שאלמלא הוא, לא היינו מגלים שלישיית ג'אז ישראלית יצירתית ואקלקטית כמו שלוש Shalosh, שכבר חורשת עולם, מופיעה בפסטיבלים המובחרים. המציאות העגומה: עילויי מוסיקת ג'אז יוצאים מכאן, אבל מתגלים בניו-יורק.  הממסד התרבותי בישראל לא יעניק לחבר'ה הצעירים האלה צ'אנס, אם  אינם פופ. לכאן הם מגיעים, אם המנהל האומנותי של הפסטיבל האזין לדיסק שלהם.
דובי לנץ, המנהל האומנותי של פסטיבל ג'אז חורף בים האדום, הקשיב ל- The Bell Garden של הטריו המצוין הזה. גדי שטרן בפסנתר ובקלידים, דניאל בן חורין – בבס, מתן אסייג – בתופים, שלושה חברי ילדות בשנות העשרים שלהם, מכירים עוד מהתיכון, שהחליטו לשים בצד את השאיפות האינדיווידואליסטיות שלהם ולהקים שלישייה. זה לא רק הכישרון של כל אחד מהם, אלא האינטראקציה האומנותית שנוצרה על בסיס ההיכרות והחברות ביניהם, שהובילה אותם לג'אז משובח.
שמעתי אותם באילת, בפסטיבל ג'אז חורף, גם באלבום החדש. ההפרייה ההדדית קיימת לאורך 11 הקטעים (10 מקוריים), מבנים מיוחדים,  מוסיקה של המצאה וחידוש מהקטע הראשון Computer Crash, המפתיע במבנהו ובמהלכיו הנועזים, האוונגרדים. מצד אחר –  קטע אווירה מלודי-הרמוני תחושתי שמתפתח מלהיב – Jerusalem State Of Mind, שונה לחלוטין מקודמו. הוא מנוגן על רקע רעשים של קהל רוחש. נגינת הפסנתר הלירית של גדי שטרן חושפת קו מלודי תחושתי שניתן להגדירו "שיר ישראלי" ב – Leaving Maine, מזכיר מאוד את העבודות של אבישי כהן טריו.

שלא כמו בהרכבי ג'אז רבים – לא הסולו הוירטואוזי של הנגן הוא המרכיב החשוב, אלא היכולת להפיק משלושת הכלים עושר מוסיקלי כדי לבטא את היצירתיות המשותפת, למעשה את האופי הדמוקרטי של הטריו.
התקשורת הזו ביניהם הולידה אלבום ג'אז מגוון במבנים, במהלכים מוסיקליים לא שגרתיים. זהו ג'אז, שבו רגש ותחכום חיים בשלום, כמו למשל בחיבור המסעיר בין צלילי הפסנתר של גדי שטרן וצלילי הקונטרבס של דניאל בן חורין ב – Everything Passes Even The Trees, מהקטעים היותר מיוחדים בדיסק, שמתפתח מבלדה מלנכולית אפרורית לקצב שכולו שמש מאירה. Elephant הוא 8 דקות של מעין קטע מדדיטיבי של פסנתר המנוגן באפקטים מיוחדים על מיתריו, המייצר אווירת מזרח רחוק מיוחדת. Eulogy בסיום – הוא נרטיב מוסיקלי שמוביל לעומק היגון הכאב והגעגועים בסולו פסנתר שמתפתח לשיא תחושתי.
המתחים המוסיקליים, בנוסף לדמיון ויכולת היצירה הם שמייחדים את אחת השלישיות הטובות, הלא צפויות שיצאו מישראל, מהמיוחדות שפועלות כיום בג'אז המודרני.
שמעתי את הדיסק פעמיים ושלוש, ואני מניח אותו בצד להאזנות נוספות. 

Computer Crash

Jerusalem State of Mind

Leaving Maine

Brain Damaged Pumpkin Pie

Everything Passes, Even the Trees

Elephant

Pleasure and Disgrace

Song for Daniel

Get Gone

Sandy

Eulogy

שלוש הם: גדי שטרן – פסנתר, דניאל בן חורין – בס, מתן אסייג – תופים

צילום: מרגלית חרסונסקי

 וידיאו: Jerusalem State Of Mind

 

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “The Bell Garden

  1. Pingback: - יוסמיוסיק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + = 12