למה היו לי ציפיות לקבל מדני סנדרסון אתר מושקע? אולי מפני שאני מכיר בחור יסודי, מקצועי, מקפיד, משקיע.  
אני בתום סיור בהדרכה עצמית באתר. רף הציפיות נשאר בגובה שקבעתי לעצמי. כלומר – אתר כמעט טוב מאוד. על הכניסה על רקע טפט מרשים –  מדף מואר שמציע תפריט. כבר כאן הפתעה: ב"תמונות" מקבלים מסגרת בה מנגן דני באקורדיון (וידאו). 
הקלקה על "אלבומים", ומקבלים את כל הרשימה שלו מ"סיפורי פוגי" (1973) ועד "דבר לא יפריד בינינו" (2009).  בכל אלבום ניתן להאזין לשני שירים מלאים. חלפנו ביעף על הביוגרפיה הארוכה והממצה כדי להגיע לחלקים היותר אטרקטיביים – "וידאו" – שפע של סרטונים וקליפים. סנדרסון דאג לתעד את הופעותיו, להפיק קליפים לשיריו, והתוצאה יותר ממענגת. זהו הצד החזק של האתר.
דפדוף באלבום התמונות (תצלומים) מראה שסנדרסון מודע למגמת ההתרפקות על הצילום הישן והטוב. גם כאן, באוריינטציה נוסטלגית משהו, שמחנו לראות תקציר יפה של תולדותיו.
הורדות? יש סעיף כזה, אבל שום דבר לא קורה כשלוחצים על תמונת הדיסק. אפשר או אי אפשר להוריד? 
חסר: בלוג יומי-שבועי-חודשי של סנדרסון.

לאתר של דני סנדרסון