השיר נפתח באמהרית (שר אביה של חגית – ישעיהו יאסו) כי מה? מזכיר אהוב בשפתה? חיבור לשורשים? לא יודע. אולי גימיק סטייל עידן רייכל, שמוסיף קישוט פסואדו אתני אופנתי.
העניין הוא, שחגית יאסו היא הכל פרט ל"אופנתי". השיר הוא שיר אהבה עדין בקולה הלוטף, חף מאופנות. חגית יאסו שרה את הגעגוע, שהוא הכאב שהוא פעימת הלב. השאלה המרכזית – "מי משקיט אותך ביום סוער?" היא שאלה רטורית.
מנגינה וטון נוגים. עיבוד אלקטרוני פשוט, שמעניק מרחב מחייה לקולה. חגית יאסו היא מהזמרות היותר אותנטיות שיצאו מכוכב נולד (העונה התשיעית) בשילוב של אמת פנימית, דיוק ועידון בשירה. כל היתרונות קיימים בביצוע הזה, בשיר פשוט, כתוב היטב, טוב לכל עת, בעיבוד שמעניק לו נגיעה עכשווית.
כל דבר מזכיר לי את הזמן איתך/ מכונית עוברת, שמש נמוכה / ריח של אספרסו , כתובת על הקיר/ כל מבט מהיר, כל דבר מזכיר
מי משקיט אותך ביום הכי סוער/ מצנן את חום המצח הבוער/ מי שומר על אש הרגש הסוער/ לא יודעת מי , מי אם לא אני
מי מכיר את חולשתך ועוצמתך/ מי נרעד לרגע למראה דמותך/ מי מקשיב דומם לקול נשימתך/ לא יודעת מי , מי אם לא אני
מי משקיט אותך ביום הכי סוער/ מצנן את חום המצח הבוער/ מי שומר על אש הרגש הסוער / לא יודעת מי , מי אם לא אני
בכל צביטת כאב או פעימה של לב / בשרידי חלום ובכל מקום/ כל דבר מסעיר, כל דבר מזכיר
3 תגובות
יוסי אני לא מבין אותך. לפעמים אתה מדקדק עם זמרים על כל שטות ולפעמים מצליחים לעבוד גם עליך עם הפקה מתקתקה ולא מחדשת? מה הסיפור?
שיר משעמם. הילדה נשמעת כמו זמרת מתנ"סים.
לא טוב. צוחקים עלינו.
נשמע כמו סקיצה עלובה לשיר גנוז (ובצדק) של עברי.
בסדר. נחמד. מרגש-כאילו. אבל זאת איננה יכולה להיות תוצאה של זוכה בתחרות . כמו שדמיינתי לי את קולה אז- כך היא נשמתע היום, בלי כל ה-"הוווואאאא" הרגילים של "כוכב נולד". מכל הסופרלטיבים נשאר קול חד אך מאד לא מהוקצע, די-ילדותי. חגית יאסו באמצעות מפיקיה בעלי השם , מייצרת דיקציה לקויה ובולעת-מילים. לא עוזרת לה הפקת שירה גרועה. המפיקים כנראה שכחו את יאסו בבית והתרכזו בעולמם האלקטרוני. ברגע האחרון נזכרו בה ונתנו לה איזה ערוץ עמום ולא מחמי. מה לעשות? אם זה מדור של מבקר מיקצועי- זה מה שאיש מיקצוע יגיד, מלבד הדברים הכלליים של טקסט ודברי רקע. בסדר. נחמד.