shoshana-damari02-b.jpg

שושנה דמארי עופרה חזה שלומית אהרון שני שושנים

אז איזה שושן נקטף על ידי היד הנעלמה? האדום או הלבן?

מילים יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא
4.5/5

אז איזה שושן נקטף על ידי היד הנעלמה? האדום או הלבן? לשיר הזה לפחות עוד 13 ביצועים מוקלטים. הוא נכתב בשנת 1943 על מפית נייר בקפה "כסית" בתל-אביב. יעקב אורלנד ומרדכי זעירא ישבו שם עם שרה, אשתו של זעירא והגישו לה שני שושנים, אותם קנו ממוכרת פרחים שעברה במקום. שושן אחד היה לבן, שושן שני – אדום. לאחר שהפרחים הוגשו, ביקשה שרה מהשניים לכתוב על כך שיר. צמד הטרובדורים ניגשו למלאכה בחדווה, בראו סיפור על שני שושנים בני גן אחד שחיו יחדיו כשני אחים, עד שיום אחד באה יד שקטפה שושן אחד, והשני נותר לבד.
כעבור שעה קלה, כבר שרו יושבי כסית את הבלדה החדשה והעצובה, שנרשמה באותו יום בספר הימים של הקפה התל-אביבי.
כעבור שבוע כבר שרה אותו כל הארץ. הביקוש לשיר הוליד ביצועים של אסתר גמליאלית, ברכה צפירה, אריק איינשטיין, רן אלירן, זוהר ארגוב, יהורם גאון, שלומית אהרון, עופרה חזה, זהבה בן ועוד.
שושנה דמארי שהקליטה ראשונה את השיר שכחה את שתי שורות בבית האחרון: "עד כי סוף סוף חושב אני, נשבור נשבר גם השני" ובמקומן חזרה על שתי השורות הראשונות – "היה היו לפני שנים" וכו' הטעות חזרה אצל רבים ממבצעי השיר.

שושנה דמארי עופרה חזה שלומית אהרון



אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן/ אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן/ הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים/ שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם/ אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים/ צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים/ עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן/ פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם/ עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.

וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת/ נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת/ כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד/ יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם – אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם/ וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר/ לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,

הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים/ שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים/ הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם/ אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

הבית האחרון לפי כתבי יעקב אורלנד

וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר/ לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,/ עַד כִּי סוֹף-סוֹף, חוֹשֵׁב אֲנִי,
נִשְׁבּוֹר נִשְׁבַּר גַּם הַשֵּׁנִי… הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים/ שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
שושנה דמארי – שני שושנים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן