עיון ביקורת

דה וויס The Voice , שלב הדו קרב (משחק מכור?, ינואר 2013)

The Voice - דה וויס, מוסיקה הופעות

שלב הדו-קרב ב"דה – וויס" נועד מראש להיות "אכזרי" לצורך העצמת הרייטינג. אבל הבחירות שעושים המנטורים נותנות הרגשה כי אין כאן תחרות, אלא דברים מוכרעים מראש בניגוד לשלב האודישן. אני מעריך שההתלבטויות לא כל כך קשות, כי לכל מנטור יש העדפות אישיות. גם היועצים שהוצמדו למנטורים לא ממש יועילו. אבל במשחק כמו במשחק – יורים במצוינים כבר בשלב הזה, למרות שהם ניצחו באודישן הזה – של הדו-קרב.
בדו-קרב בין יעל שושנה כהן למיה יוהנה מנחם – ניצחה – אם מדברים על אודישן נטו – מיה יוהנה. השירה שלה הייתה הרבה יותר טובה, אם מדובר בקול, בהגשה, ביכולת להיות בשיר – מאשר זו של יעל כהן, שהיא בפני עצמה זמרת מאוד ייחודית. אבל את אביב גפן היא (יעל) יותר הדליקה עוד לפני הדו-קרב הזה. לכן, נראה שהקרב הזה הוכרע מראש – ולא בזירה. מבחינת מפיקי דה וויס: להעיף כבר בשלב הזה זמרת כמו מיה יוהנה מנחם – זוהי פגיעה אנושה ברמת התוכנית, ואל תחזרו על המנטרה של "אלה חוקי המשחק". לפעמים משתמשים ב"חוקי המשחק" בצורה לא נכונה. זה המקרה.
גם הדו-קרב יהודה מימרן נגד גלעד צארום – אם נבחון אותו במונחים של אודישנים טהורים – הטוב בין השניים היה צארום. אבל שרית בחרה ביהודה מימרן בתואנה מפוקפקת: "מרגיש לי שחסר במוסיקה הישראלית קול כמו של מימרן". שרית, זה אינו תפקידך לקבוע מה חסר במוסיקה הישראלית. את מנוייך למנטורית קיבלת כשופטת מקצועית של זמרים, לא כדי לקבוע מה טוב למוסיקה הישראלית.
אהבתי את צורת ההתייחסות של יובל בנאי ללוסיל בלקרמן. בתוכנית עסקו יותר מדי באישיות המוחצנת-הפטפטנית שלה. גם יובל לא אהב את הצד הזה שבה, אבל הוא ידע להפריד בין העניין הזה לפונקציה המקצועית ולהתעלות אפילו על עצמו, כשבחר בה ולא בנועה מרגלית, שגם היא במונחים של אודישן נטו הייתה צריכה להמשיך.
לבחור במקצועיות או בתמימות? זו הייתה הסוגיה שהעלה היועץ מוש בן ארי בפני המנטור שלומי שבת, בתחרות בין אנאל ולנזי ואורטל הוזיאל בביצוע השיר הצרפתי של מישל פוגאן המוכר מ"הבזאר הגדול". אנאל – היא התמימות. אורטל – המקצועיות. האמת: אלה שיקולים לא מקצועיים. כזמרת מקצועית טוטאלית אורטל עולה על אנאל. אבל לאנאל יש ייחודיות וחן שובים. היא נשמעה כמו איזו "תגלית צרפתית" חדשה. שלומי שבת – בחר נכון, למרות ייסורי המצפון ולמרות שלהוזיאל מגיע להגיע עד לגמר. לפי "חוקי המשחק" – אנחנו מפסידים הרבה זמרים וזמרות מהדרגה הראשונה.

לוסיל בלקרמן נגד נועה מרגלית – השיר Call Me – במקור של להקת בלונדי

יעל כהן נגד מיה יוהנה מנחם – השיר Wild Horses במקור של הרולינג סטונז

יהודה מימרן נגד גלעד צארום – השיר "איזו מדינה" במקור – אלי לוזון.

אורטל הוזיאל נגד אנאל ולנזי – Une Belle Histoire במקור – מישל פוגאן.

על שלב הדו קרב ב The Voice 2012

דירוג:
וידיאו:
שלב הדו-קרב 1
 
שלב הדו קרב 2
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “שלב הדו קרב

  1. אם לא היה לי Yes Max אז לא הייתי מסוגל לשרוד אפילו רבע מהתוכנית.. ברבורים חסרי טעם שנמרחו על כמעט שעתיים בשביל שמונה דקות נטו של מוזיקה
    (מיכאל, כפר סבא)(13/01/2013)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>