עיון ביקורת

דה וויס חצי גמר 9.3, דנה צלח, דן סלומון, רודי ביינסין, רוני פרי, אופיר בן שטרית, לינה מחול (השירים של שלמה ארצי, מרץ 2013)

The Voice - דה וויס, מוסיקה הופעות

מגיעים לשיאי הרייטינג. שלמה ארצי פוגש את משתתפי חצי הגמר, שומע אותם, אבל מכריז שהוא אינו מנטור. בהמשך יתברר שהוא בכל זאת קצת כזה, לפחות בכל מה שנוגע לביצוע השירים שלו.
כל השירים בשלב חצי הגמר – של שלמה ארצי. בעיה – כי מכריחים זמרים לשיר שירים שאינם תואמים לא רק הסגנון שלהם, אלא גם את אישיותם האומנותית. אביב גפן הסתייג מהביצועים של עתליה פירס ורודי ביינסין, כי הן מזוהות אצלו עם Soul בעוד שירי שלמה ארצי הם בעיניו מאוד – ארץ ישראל.
אני לא בטוח שבתוכנית כמו דה וויס חייבת להיות התאמה בין הסגנון לאיכות הקאבר. זה הרבה יותר עמוק מאשר "סגנון". יש שירים שלמבצע אין מה "להגיד" בהם. הוא אינו חש-מזדהה איתם. במקרה של עתליה פירס – היא לא התחברה ל"לא עוזב את העיר". השיר רחוק ממנה, בלי שום קשר לז'אנר שאליו היא מתועלת.
דנה צלח לעומתה מאוהבת ב"אחרי הכל את שיר". היא חקרה את ארצי על מי נכתב השיר, ואמנם הביצוע שלה הראה כמה היא מחוברת. זה לא עוד קול "נחמד", אמר עליה שלמה ארצי. דנה צלח כל כך חיה את השיר, שהביצוע שלה הזכיר את הגוון השברירי של איימי ויינהאוס. ללא ספק: הביצוע הגדול ביותר שלה ב"דה וויס". אם אינטרפרטציה ייחודית לשלמה ארצי – זוהי הגרסה של דנה צלח.
גם רוני פרי אינה בדיוק שלמה ארצי אוריינטד, והיא נזקקה לעיבוד יותר Live ל"תגידי" כדי לצאת מהחלקה האישית שלה. לא חייבים לשנות סגנון בשביל ארצי, כפי ששלומי ברכה חושב. תן לה להיות עצמה, ואל תשלח אותה לג'יינס אדיקשן.
ארצי זיהה אצל דן סלומון שלמות – כמוסיקאי, כזמר. גם במראה החיצוני. הוא ביקש ממנו להיות "יותר פגיע" יותר "מכונס בתוך עצמו" יותר "בלוז" בשיר "אני שומע שוב", דרישה לא מוגזמת, כי אחרי הכול מדובר בשיר שדורש עומק.
אם שיריו של ארצי דורשים "ארצישראליות" בביצוע – אופיר בן שטרית מתקרבת למהות הלא ברורה הזו עם הקול הבהיר והצלול שלה, שמזכיר את עפרה חזה. הבחירה ב"הרדופים" התאימה לה ככפפה.
אם לחזור ל – Soul, רודי ביינסין דווקא העניקה ל"שדות של אירוסים" נשמה יתרה, Soulfulness, הטעינה אותו באנרגיות המוספות שלה, והשיר יצא נשכר. אביב גפן, היוצר המתקדם, שבוי בקונספט מקובע, שקאבר חייב להתאים לאופי של היוצר. זה לא ה"מה", אביב – אלא ה"איך", ומבחינה זו ביינסין העניקה ל"שדות של האירוסים"  של ארצי פריחה מחודשת בעיבוד נועז לדרבוקות. שלמה ארצי סיפר, שהשיר נכתב על גבולות, ליתר דיוק על הרצון להגיע למקומות שהם מעבר לגבולות של עצמך, וזהו בדיוק מהות הביצוע של רודי ביינסין כולל העיבוד לדרבוקות. פורץ גבולות. ללא ספק – ביצוע של גמר, שגם ראוי לזכות ממש כמו הגירסה של לינה מחול ל"לא יודע מה עובר לך בראש". שתיהן זמרות שראויות להיות בגמר.
.

עתליה פירס – "לא עושב את העיר"

דן סלומון"אני שומע שוב"

ניב מנצוראושר אקספרס

רוני פרי"תגידי"

דנה צלח"אחרי הכל את שיר"

אופיר בן שטרית"הרדופים"

רודי ביינסין"שדות של אירוסים"

לינה מחול"לא יודע מה עובר לך בראש"

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>