עיון ביקורת

Yeah Yeah Yeahs יה יה יס, Mosquito (אפריל 2013)

דאנס, אלקטרונית, טריפ-הופ, מוסיקה פופ אלטרנטיבי

Subway – רצועה שנייה משדר אווירה היפנוטית, קולה הרך-רוגע של קארן או על רקע קולות רכבת על פסים המשמשים מעין ביט למהלך האיטי-נוגה של השיר. גם קצב האלקטרו של Mosquito משאיר אותך בתוך הקלאב האפלולי של Yeah Yeah Yeah כשקארן שרה: "I'll suck your blood" . השיר הזה יגיע בסערה לרחבות.
אלבום מס. 4 אחרי It's Blitz, שיצא ב-2009 (הלהקה חיממה באותה שננה את דפש מוד ברמת גן). אוהבי הצליל יזכרו האלבום Fever to Tell שיצא לפני 10 שנים. האלבום נפתח בזעקה של Sacrilege, שיצא כסינגל. לקצב האלקטרוני ולקול הדרמטי מצטרפת מקהלת גוספל. הברקה? הברקה, כי לצליל הקר נוספים פתע קולות נשמה אנושיים גועשים אפופים רוח הקודש. Karen O, זמרת הלהקה מודה, כי ללא המקהלה השיר לא היה נשמע כל כך טוב. צודקת. מה שעושה עיבוד נכון.
"Under the Earth" עם Vibe של רגאיי, מידטמפו יפהפה, משלים רביעיית שירים, שהם כשלעצמם מצדיקים הגעה לאלבום הזה. These Paths – מביא את קארן לשיאי הדרמה בצליל אלקטרוני מפעים. Area 52 נפתח בצופרי אזעקה – אזהרה מפני פלישת חוצנים, מעין הומור סיינס פיקשן, פחות טוב מהקודמים.
לא כל הקטעים בהמשך באותה רמה. אבל תגיעו  עד ל – Wedding Song, רצועת הסיום המיוחדת, המסתורית-מכופת משהו, כדי להבין שעשיתם טוב, כשהגעתם לאלבום החדש של ה – Yeah Yeah Yeahs.

* הדיסק שבידי הוא מהדורת הדלוקס הכוללת גרסאות אקוסטיות של Wedding Song, Despair, רמיקס של Subway ורצועת לייב של Mosquito


1. Sacrilege
2. Subway
3. Mosquito
4. Under The Earth
5. Slave
6. These Paths
7. Area 52
8. Buried Alive – Yeah Yeah Yeahs, Dr. Octagon
9. Always
10. Despair
11. Wedding Song

Yeah Yeah Yeahs - Mosquito
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 2 = 7