חגיגה בנמל

אברהם טל

מקבל זהב ופלטינה
0/5

הקהל החוגג כבר התפזר. גם התקשורת אצה-רצה לה לדרכה. אנחנו שלא מיהרנו (מי רודף אחרינו? אז לא נצא ראשונים…) הרווחנו! בשביל הסוף כדאי היה להישאר. אברהם טל התיישב ליד התופים. חברי להקתו הבינו את העניין.  כשהזמר מאותת לג'אם, מצטרפים.
אחרי שטל נתן את החמישה שירים שלו בהתלהבות טיפוסית, הוא שחרר את האדרנלין השופע. תנו לו לנגן נטו, וזה יקרה לו. טל אינסטרומנטליסט לא פחות מזמר. מוסיקאי בדם. והוא מתופף למקרה שההמתופף שלו יבריז.
איפה אנחנו? בהזמנה ל"קונטיינר" בנמל יפו. התבשרנו על " חגיגה משולשת לאברהם טל – "זהב" ל"שושנה", "פלטינה כפולה ל"אורות" וגם על ארבעה מופעים לרגל ט"ו באב. נו די. כמה אירוע אחד יכול להכיל. במונחים לוקאליים, תקנוני אם אני טועה. מדובר בכ – 60 אלף אלבומים שהקופה צלצלה להם ולזמר היוצר מפרדס חנה. לא לזלזל. זמן ההצלחה שלו. זמן חגיגה. סיפרתי לטל, כי ידיד שלי, שפוט שלמה ארצי (אין קיץ שארצי לא לוחץ לו יד בקיסריה), עשה הסבה. לא תאמין, אמרתי לאברהם, הוא עשה הסבה לאברהם טל. נו מור ארצי.
"שושנה" עזרה להוא לעבור אל טל, שחוגג בצדק את אהבת הקהל. יש אישור. קיסריה לא רחוקה מאמפי שוני. הוא יגיע גם לשם.
אמרנו כבר הכל על האלבום שנושבת ממנו רוח פרצים ספונטנית, בתערובת של הפקה מוקפדת מאוד, אבל גם בניחוח טבעי, אותנטי, מוסיקה שמגיעה ממקומות של אמירה פשוטה, ישירה – "זה מה אני חושב/מרגיש וזה מה אני שר". לאברהם טל יש את זה – הוא חושב ומרגיש מה שהוא שר.
חתן השמחה הכריז על מקבלי תשורת ה"זהב". מסגרת מלבנית נאה שחולקה לא רק למי שהייתה לו אצבע ב"שושנה", אלא גם למי שלא (הייתה לו אצבע) – סתם שייכים לעניין, אם מטעמים משפחתיים או אדמיניסטרטיביים (הורים, העורך דין, רואה החשבון, הנהג), ואפילו מועדון המעריצים קיבל.טל לא שכח: הכל מגיע בסופו של דבר מהקהל, שהוא חלק פעיל בהצלחה, משחק בה תפקיד ראשי.
לסיום שר טל – "אני לא מבין איך היום עולה עלי". הוא עדיין לא מאמין. הוא צריך להתחיל לההתרגל לקום לימים יפים. התמימות היפה? מי מאיתנו מבין משהו על החיים? מנין באנו ולאן אנחנו הולכים? השאלה איך אנחנו מקבלים את חוסר ההבנה, את החלל הזה בתובנות שלנו. טל, חיוך שכולו טוב, מנסה לגעת בפלא הזה שנקרא חיים ולהביע – אשרי וטוב לי, שאני מרגיש ככה.
גם המוסיקה נעימה. לא מטלטלת, לא בועטת. מזמזמים ורוקדים בקטנה. מנסים להיכנס לשלוות הנפש היפה, גם לרקוד עם האנרגיות המוספות. אני מאמין ל"רוחניות" הזו שנובעת ומפכפכת מאברהם טל כמו ממעיין נובע במדבר. מהות חיים של יוצר אותנטי. עוד יום יפה עלה עליו.

צילום: מרגלית חרסונסקי

אברהם טל – ראיון

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן