עיון ביקורת

אוריאל הרמן – Awake , הופעת השקת האלבום (אולם "ירושלמי" סוזן דלל, מרץ 2014)

מוסיקה ג'אז לייב, מוסיקה הופעות

המשך מסע ההתעוררות של הפסנתרן אוריאל הרמן הגיע לסוזן דלל, "אולם ירושלמי". האלבום המצוין השאיר את רף הציפיות גבוה.
תקציר הפרק הקודם: Awake, אלבומו השני של אוריאל הרמן, הוא מסע של כ-52 דקות, בו נע היוצר והפסנתרן בנתיבים שונים של ג'אז ורוק. מוסיקה אינסטרומנטלית וגם קולית (שירי משוררים) האזנה לדיסק עוררה לעיתים התרגשות. הרמן הצליח לאחות את הקטעים המקוריים והלא מקוריים לאלבום אישי מסוגנן וקוהרנטי, תוך שהוא מפגין מהלכים יפים בפסנתר, זיקה מלודית בולטת, ליריות יפה ורגישות מוסיקלית גבוהה.
לא אחזור על דברים שכתבתי על הדיסק. מופע הוא אופרה אחרת. אומר רק שהתרגשתי מחדש מהביצוע העשיר-מורכב של ,White Night שאוריאל כתב בעקבות השתתפותו בטקס שמני בקוסטה ריקה. הקטע הזה בפני עצמו כפי שנוגן בסוזן דלל ראוי ליצוא למיטב הפסטיבלים המובחרים בעולם. ככלל נשמרה הרמה הגבוהה של הדיסק החל ב-Aawking דרך Lucky של רדיוהד (מאלבום "או קיי קומפיוטר") וגם Smells Like A Teen Spirit של נירוונה.
אוכזבתי לשמוע את הזמרת מיקה שדה מבצעת את "כשאצטרך" למילים של יהודה עמיחי, קטע דרמטי טעון מאוד, שאיבד מעצמתו – ראשית משום שהוא נועד לזמר (זכר) ובעיקר משום שהביצוע של שדה מפספס את השיר בגדול – בטח בהשוואה לגרסת הדיסק של דוד לביא. אם נבצר מלביא להגיע להופעה מכל סיבה שהיא – מוטב היה לוותר על השיר, או להסתפק בגרסה האינסטרומנטלית המצוינת, בנגינת אוריאל הרמן והצ'לנית המצוינת ליאת סבא. כאן חזרנו לעוצמה של השיר הזה בקווים הנוגים הרגישים שלו. גם ב"מכתבי אהבה" לפי תרצה אתר העדפתי את סיוון טלמור על פני מיקה שדה, שעשתה תנועות מוזרות בפניה ובידיה, במקום להתרכז בשירה.
אם כבר סיוון טלמור – אז יש סיבה להיזכר בשיתוף הפעולה שלה ושל הרמן במופע שירי רחל מלפני 5 שנים -"חצאי צבעים חצאי קולות" ובשיר "לילה", אבל העיבוד נשמע נטע זר בערב הזה. העיבוד הג'אזי ל – Lucy In The Sky של הביטלס קוהרנטי יותר, ממש כמו Steps ובטח הקטע המסיים Paranoid Android, גם הוא של רדיוהד בעיבוד יפהפה לפסנתר וצ'לו.
אם כבר צ'לו – חסר לי הקטע שסוגר את הדיסק Because I Have To, שעדיף לטעמי על קטע ווקאלי כמו "אושר שלו" מתוך מופע שירי רחל בהדרן.
נדמה לי שבמופע השקה מהסוג הזה – עושים פשרות שונות. במסע ההתעוררות האקלקטי שלו, אני מצפה מהרמן, פסנתרן נפלא של פתיחות והתחדשות – להגיע למופע יותר ממוקד ולכיד אפילו על חשבון קטעי שירה ווקאלית.

נגנים: ליאת סבא – צ'לו, אברי בורכוב – קונטרבאס, מתן אסייג – תופים, גבריאל אייסנמן – כלי הקשה, עופר פלד – כלי נשיפה. אורחים מיוחדים: סיון טלמור ומיקה שדה.

רשימת שירים: Walking, Lucky, Lotus Flower, White Night, Smells Like A Teen Spirit, כשאצטרך, מכתבי אהבה, בלילה, Lucy in the Sky, כשאצטרך – אינסטרומנטלי, Steps, Paranoid Android הדרן: אושר שלו. 
וידיאו: Smells Like A Teen Spirit

 צילום: מרגלית חרסונסקי

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − 6 =