עיון ביקורת

בלאדינו , Dos Amantes (הפקה עצמאית, אפריל 2014)

מוסיקה ישראלית פלוס, מוסיקת עולם

יותר ויותר מגיעים-חוברים-מתחברים למוסיקה שעברה מדור לדור המבוססת על הספרדית העתיקה בת 500 השנה. הלדינו חיה , נושמת וממשיכה למסלול סביב מוסיקת עולם. את החופש לעשות מהמוסיקה הזו מטעמים לקחו לעצמם חברי "בלאדינו". הקונספט: לחדש, אבל לא להוציא ישן מפני חדש.
שם ההרכב אומר היתוך: לדינו+בלאדי. כלומר פלוס ה"אדמה" הערבית. ספק אם לחבורה הישראלית יש מניעים פוליטיים בקומבינציה הלשונית הזו, אבל הלדינו שהם מנגנים נשמע חוצה את גבולות ה"מידל איסט" ולמעשה – כל גבול מדיני, תרבותי. זה מה שיפה במוסיקת העולם – אתה יכול לעבור ממקום למקום ללא דרכון. הגבולות פרוצים.
המוסיקה של "בלאדינו" חוברת לסגנונות ודיאלקטים, בעיבודים שמגיעים עד ארצות הבלקן ואסיה. תקשיבו לשיר המסיים – Si veriash a la rana, חריג של ממש החובר למקצבים אתניים מהאזורים של מרכז אסיה. הזמרת המצוינת היא יעל בדש בעלת מנעד מרשים. היא שרה בעידון רך "צור משלו" בעיבוד אתני באוריינטציה שמשאירה את השיר המסורתי בקווי המתאר הראשוניים שלו, אבל ההפקה הוסיפה שכבת אווירה יפה. על הדודוק (כלי נשיפה ארמני) – יוני דרור, איש הנשיפה הורסטילי, שבקטע קצר "אימפרוביזציית דודוק" מצליח להכיל את תמצית החיבור האתני-מודרני של אנשי "בלאדינו" עם מוסיקת הלדינו.
בהמשך מקבלים את המהות הזו ב"חדש קדם ימינו". כאן בולט ישי אפטמן בכלי הקשה. מול מגמת העידון המאופקת נקבל את קטע הפתיחה La Kumida La Manyana השמח-צבעוני-מרקיד. הרבגוניות הזו היא שעושה את "בלאדינו" להרכב מוסיקת עולם ישראלי מצוין ליצוא.

משתתפים: יעל בדש – שירה, יוני דרור – סקסופו סופרן, קלרינט, חליל אלט, ניי, דודוק, דידג'רידו. תומר מוקד – כינור, גיטרה, עוד, בוזוקי, מנדולינה, אדם בן עזרא – בס, ישי אפטרמן – כלי הקשה קג'ון, דרבוקה, ריק, בנדיר, דאף פרסי

.La Kumida 'la manyana1
2.A, sinyora novia
3.Kuando el rey Nimrod
4.Ir me Kero
5. Dos amantes
6. Duduk Improvisation
7. Tzur Mishelo
8.Hadesh kekeden yamenu
9.Si veriash a la rana

Quando el Rey Nimrod

Baladino - Dos Amantes
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − = 3