דמעות כנהר – מטאפורה שחוקה. עדיין, דמעות זולגות כדמעות זולגות מצביעות על סיטואציה קשה, כאן בשיר – פחד מבדידות. הפיתרון: "תן לי יד – נפחד ביחד"… ביחד קל יותר להתמודד. זו אינה רק הצעה תיאורטית, אלא הצעת הלכה למעשה לעזר שכנגד: אל דאגה, אני אהיה לך עיניים, אני אהיה איתך כשתיכנס ללחץ. בקיצור: תירגע, אל תחשוש, כי אני אקבל אותך כמו שאתה.
ואללה. היש כאלה פתרונות קסם נדיבים בחיים? האהבה תנצח? פתרונים לקרן פלס, שחזרה לכתוב למירי מסיקה. הטקסט – לא מהמצטיינים של פלס. מהסוג שכבר יוצא כמו בשיטת הקונפקציה – לפי הזמנה. הפתיחה האלקטרונית היא אוברטורה אפופת אווירה אפלולית-מסתורית. בהמשך מגבירה מסיקה קצב, והשיר נכנס אט אט לרחבת המועדון בתערובת של צליל אלקטרוני וכלי מיתר אקוסטיים – תואם את רוח ההבטחה האופטימית של הדוברת הדואגת.
מירי מסיקה היא מסוג הזמרות שאינה זקוקה לטקסט אישי במיוחד כדי לטעון אותו אמוציונאלית. למזלה, ההפקה המוסיקלית הכניסה מקצה שיפורים בחיבור האלקטרו-רוק-דאנסי-קלאסי כדי להפוך אותו למלודרמה עוצמתית.
למה זולגות הדמעות / כמה דמעות על הלחיים / כל עולמך נהרות / כל הנהרות שבעים ממים / משהו גדול חייב לקרות מחר / או מחרתיים
עם מה אתה מתמודד / למה לבד / ממה הפחד / ואם אתה מפחד / בוא תן לי יד נפחד ביחד / משהו גדול עוד ייוולד מזה / עוד צעד
למה זולגות הדמעות על הלחיים / כל עולמך נהרות שבעים ממים / אם לא תצליח לראות / אני אהיה לך עיניים
בוא ושחרר מלבך אנחה אחת שקטה / אני אמצא אותך כשתאבד שליטה / ולנצח אקבל אותך בדיוק / כמו שאתה
3 תגובות
הייתי חייב להגיב – מאיפה באה לאנשים החוצפה לפסול אנשים אחרים ודעותיהם ? "סייג לחוכמה שתיקה" ??? מר בן חיים – גם אני אשתמש באמרה של חז"ל : הפוסל במומו פוסל. ואחרי שהשיר הזה הושמע בלי סוף בגלגל"צ אין לי ספק שצדקתי בכל מילה בביקורת שלי – לא מירי מסיקה שרה את זה – אלא מלחינת הדור והמשוררת הלאומית קרן פלס. כשהכל הולך כל כך בקלות וכל יציאה שלך ותמונה שלך מייד מתפרסמות , ויש לך טור מכובד בעיתון של המדינה – אין כלל משמעות למה שאתה מייצר. הסתמיות פורצת מכל איבחה של פלס. ומירי מסיקה ? סתם צינור להעברת המידע הכוזב הזה.
דמעות, מירי מסיקה. קול גדול של זמרת מוכשרת מאד!
מוסיקה מיוחדת,צלילים עשירים.
(מושיקו,אין טעם לכתוב מילים רעות על מסיקה,סייג לחכמה שתיקה).
נתחיל מהסוף – העיבוד מרתק. נמשיך מהאמצע – למרי מסיקה יכולות גבוהות במיוחד, כידוע. נסיים בהתחלה – שיר קרן פלס טיפוסי – לוליינות מוסיקלית על גבי טקסט פונקציונלי, כלומר להיט אפשרי וקצר טווח. אחרי מספיק שנים של עשייה אפשר כבר לומר שמירי מסיקה היא זמרת חסרת אופי שאינה מנצלת אפילו 30 אחוזים ממתנת האל אשר קיבלה. ואין לה , כנראה, שום כוונה לפשפש במעשיה האומנותיים. ככה זה כשמצליחים – ההצלחה מנוונת את הצרוך להתפתח. מירי מסיקה בת 36 כבר. האם גם בגיל 45 היא תמשיך לקשקש שירים סקריפטיים כאלה? ושוב – העיבוד באמת מרתק.