יש למישהו הסבר מה מעורר געגועים לאייטיז? La Roux חותרת לשם, מספקת מוסיקת אלקטרו פופ במשקל קל, אבל חכם ואפילו מתוחכם. כן הפשוט הזה הוא לפעמים לא כזה פשוט. לא חייבים האזנה שנייה ושלישית כדי להשתכנע. הטקסטים הם מרכיב כמעט קונטרסטי לקלילות-כביכול.
"רחובות מוצפים באנשים / אנשים שרוצים לזוז, זוז, זוזו / איך יכולים כל כך הרבה אנשים להוכיח, להוכיח, להוכיח את / אני רק יכולה לשאול את עצמי / לאן כולכם הולכים/ ואתה האם לא תיקח לא לוקח אותי איתך/ היכן כל הסירנות רועמות" שיר פותח – Uptight Downtown. זה נשמע רטרו יפה. משב רוח של מקצב אפרו קריבי, צליל גיטרת פאנק
וגם : "במה שאתה נוגע אתה מאמין/ . זה מקום מסוכן/. כאשר תשוקה הופכת לתאוות בצע / מיניות אכזרית / האם אני טיפשה / לאפשר לך להטריד אותי? / מיניות אכזרית" (השיר Cruel Sexuality)
אלבום שני (הראשון יצא ב-2009) לאלי ג'קסון, הסולנית  הבריטית והמולטי אינסטרומנטליסטית של La Roux . מי שמכונה "המלכה החדשה של הפופ" (היזהרי מדונה), כתבה את כל 9 הקטעים בהפקה משותפת עם איאן שרווין אחרי פרישתו של בן ליגמד.
תקשיבו לרוח האפרו קריבי רגאיי נושבת ב – Tropical Chancer. ל – Let Me Down Gently, בלדה אווירה נוגה. אלי ג'קסון נעה כאן על מסלול מידטמפו נוגע ומגיע בליווי סקסופון כשהיא שרה על מצוקת אהבתה בטון נואש:
Let me down gently/ That's what I think I need/ But when you let me down gently/ It still feels it hard, hard/ Turn me into someone good/ That’s what I really need/ Tel me that I’m someone good/ So we’re not so far apart, apart/ I hope it doesn't seem like I’m young, foolish and green/ Let me in for a minute/ You're not my life but I want you in it
תשעה שירים בלבד, כמעט כל אחד "שווה" סינגל, אבל זה אינו רק פופ להיטים מזדמן, אלא הפקה אלקטרו-פופ פאנקיית חמה, מלוטשת.

וידיאו: Let Me Down Gently