אבהיר מיד: אני לא מאלה שהתחננו בקול זעקה ובבכי תחנונים (לפי דף היח"צ) בפני חברי אינפקציה לחזור להופיע. אני גם מוכן להודות שלא עליתי על הפולחן הזה, ואינני נמנה על קבוצות המעריצים שלהם. היום כל להקת רוק מצהיבה היא קאלט, אחרי שכאילו מגלים אותה מחדש.
האם הלחץ על חבריה הוא שמוביל להופעת איחוד חד פעמית בבארבי (10.9) או שהם במצב של חייבים לחזור לזירת הפשע לפני שהגעגועים יצאו משליטה.
אני מניח, שזה לא הכי דחוף לחברים הותיקים מפתח-תקווה לחדש ימיהם כקדם. גיא בן שטרית (גיטרה) וניר טרטר (סולן, קלידים) לא עבדו על חומרים חדשים. נדמה לי שזה גם לא בתוכנית שלהם. הם הסתפקו בשני אלבומים ("ככה מפנקים", "בכיף") ואין להם תוכניות לחזור להיות חבורה של צעירים מוטרפים שמחפשים קשרים בין רוק כבד לנונסנס. יצירתיות? תקראו טקסט. תבינו כמה הקליפ (מטה) גדול עליו. זוכרים את "אודרי 2" מהסרט "חנות צמחים קטנה ומטריפה"?
אני אותו מגדל והוא לא גדל / סביבו אני מפטרל משקה ומזבל. / גם אני מגדלת / כמו שאתה מגדל / כבר הבאתי מטפלת משקה ומזבלת.
אנחנו כל יום מתפללים שהוא רק יחל / לגדול! / אז למה לעזאזל, הוא רק מדלדל!?
אני אותו מגדל והוא לא גדל / סביבו אני מפטרל משקה ומזבל / שתיל! שתיל! / אני כל יום מתפלל שהוא רק יחל / לגדול! / אז למה לעזאזל הוא רק מדלדל!? / שתיל! שתיל!
3 תגובות
ביקורת תמוהה..
ביקורת תמוהה..
מה אתה רוצה?
אני מציע שתקשיב גם למוזיקה ותבין כמה זה גאוני.
בעקרון השיר הזה הוא פארודיה על להקת היהודים.
ובכל מקרה, כן, זה נונסנס… למה אתה מחפש סנס בטקסט?