קומפאי סגונדו הגיטריסט והזמר הקובני, השתייך לקבוצת הבואנה ויסטה, החבורה שהוחזרה מההיסטוריה של החמישים וגילתה לעולם, שהפופ הקובני הישן ששלט בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת – חי וקיים. לצד סגונדו התגלו מחדש כוכבי עבר קשישים כאיברהים פרר ואליאדס אוצ'ואה.
קומפאי סגונדו שמת לפני כ-13 שנים בגיל 95, מעשן סיגרים כבד, מציג כאן מבחר מהמוסיקה הקובנית בשנות ה-20 וה-30, ממש כפי שהיא נשמעה אז, בצליליה הטהורים, האמיתיים, שרק הטכנולוגיה המודרנית מסוגלת לשחזר. סגונדו נע על מסלול סגנונות הסון והרומבה בתזמורים דיאטתיים, אנטיתיזה לצליל הביגבנד הקובני המנופח. סגונדו ניחן בקול מאוד מיוחד, בעל תהודה בלעדית ועומק. העיבודים הנינוחים לשירים המסורתיים צבועים בצבעים אותנטיים. השירים מדברים על חיי היום יום בקובה, שירי אהבה, עבודה, שירים של התבוננות בסביבה. ההרמוניות פשוטות, אבל מדויקות להפליא ונשמעות כמו מנוגנות ללא מאמץ. זהו צליל של רגש טהור, ללא רבע מניירה. הדבר האמיתי. בונוס: Morir De Amor, דואט עם שארל אזנבור. כדאי: Se Perdio La Flauta, קטע אינסטרומנטלי עתיר השפעות בעיבוד קולח ופריך, וגם הלהיא האולטימטיבי – Chan Chan.