דיוות הרחבות מנסה חשיפה אישית. יואב גינאי סיפק לה וידוי הודאה בחולשות כולל חשבון נפש, ניסיון להצצה כנה במראה, וגם עידוד עצמי – כדי לצאת מהבלגנים באמצעות "אמונות קטנות". כלומר: לא האמונה הגדולה באלוהים אלא כל מיני אמונות טפלות, כגון חמסה, כוכבים. נדמה שניתוח האופי הולם את אישיותה הססגונית:
"תִּרְאֶה אוֹתִי עַכְשָׁיו שׁוֹתֶקֶת כְּמוֹ פֶּרַח/ מָחָר אוּלַי אֶצְרַח כְּמוֹ הַנֶּשֶׁר בְּהָרִים/ יֵשׁ בִּי גַּם מַבָּט אֶחָד צוֹנֵן כְּמוֹ קֶרַח/ וְאֶלֶף מַבָּטִים חַמִּים שֶׁלֹּא תָּמִיד בְּרוּרִים".
דנה אינטרנשיונל מנסה להתקרב אל עצמה בבלדת פופ נוגה, אבל תוגתה לא הגיעה אלי. שמעתי שלוש וארבע פעמים. ניסיתי לחבור אליה. דנה אכן עושה מאמץ לשכנע בכנותה, אבל המוסיקה (כולל העיבוד העשיר) והטון לא הטעינו את השיר באמת-עוצמה פנימית אותנטית, מה שמונע להזדהות/ השתתף בצערה.

לֹא חֲזָקָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי פַּעַם/ הַלֵּב לָמַד עִם הַשָּׁנִים לְהוֹדוֹת בְּטָעוּיּוֹת/ הַזְּמַן הַמִּתְפַּתֵּל סוֹגֵר אִיתִּי עוֹד פָּעַר/ מְעִיזָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּצַלָּקוֹת הָדֶהוּיוֹת
לֹא עֲצוּבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמִּזְּמַן הָיִיתִי/ מַשְׁקִיפָה בַּמְּצִיאוּת יוֹתֵר קָרוֹב, יוֹתֵר פָּשׁוּט/ כָּל מָה שֶׁכְּבָר קָרָה וְכָל מָה שֶׁנִּיסִּיתִי/ פּוֹשֵׁט צוּרָה וּמַשְׁמָעוּת וְלֹא תָּמִיד הֲכִי חָשׁוּב
תַּרְגִּיעִי – בַּסּוֹף תַּגִּיעִי / אַל שְׂדוֹת הַשֶּׁקֶט בְּתוֹכֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׁגְּעוֹנוֹת/ תַּעַצְמִי אֶת הָעֵינַיִים וְתָבִיאִי/ אֶת כָּל מָה שֶׁאָהַבְתְּ מִזְּמַן באמונות קטנות
נוֹשֶׁמֶת אֶת הַזְּמַן יוֹדַעַת אֶת הָרֶגַע/ מְבִינָה שֶׁהִגָּיוֹן הוּא לִפְעָמִים גַּם כֵּן מַכְאִיב/ מִתְאַהֶבֶת מֵחָדָשׁ בַּכּוֹכָבִים בָּרֶקַע/ מַבִּיטָה שׁוּב בְּעַצְמִי בְּמַבָּט יוֹתֵר נָדִיב
תַּרְגִּיעִי – בְּסוֹף תַּגִּיעִי / אַל שְׂדוֹת הַשֶּׁקֶט בְּתוֹכֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׁגְּעוֹנוֹת/ תַּעַצְמִי אֶת הָעֵינַיִים וְתָבִיאִיֶ/את כָּל מָה שֶׁאָהַבְתְּ מִזְּמַן באמונות קטנות