עיון ביקורת

חוה אלברשטיין, משירי ארץ אהבתי (מילים: לאה גולדברג לחן: דפנה אילת, 1970)

מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

חוה אלברשטיין שרה את השיר ב"ארבע אחרי הצהריים" בפסטיבל ראשון 2014, בערב שהוקדש לאסופת שירים על בסיס התוכנית בגלי צה"ל. היא החזירה לאחד השירים היפים שהולחנו כאן. הדוברת בשיר פונה אל ארץ הנמצאת במצב של אבל, חורבן ואובדן עצמאות: "מכורה שלי, ארץ נוי אביונה, למלכה אין בית, למלך אין כתר"
הנטייה היא לזהות את אותה ארץ – עם ארץ ישראל, מולדתה הרוחנית של גולדברג. לפי הסבר זה, השיר מציג את ארץ ישראל כ"אביונה" הנמצאת בחורבנה ואינה מתגלה בהדרה הראוי לה. מלבד מספר ימים בודדים "שבעה ימים בשנה", שייתכן ומייצגים את מועדי ישראל המשיבים ל"קבצניה", עם ישראל המייחל לבניינה, את האור הטוב.
ה"מלך" שאיבד כתרו, כפי שכותבת גולדברג, הוא מלכו של עולם, שאינו מתגלה במלכותו חרף החורבן, ו"מלכה" שאין לה בית- זה ישראל, שעוד לא הקימו ביתם שוב בארץ. יש שזיהו את הארץ המדוברת עם ליטא, מולדתה הממשית של גולדברג, שכן תיאור האקלים החורפי אינו הולם את מזגה הקיצי של ארץ ישראל:"ושבעה ימים אביב בשנה וסגריר וגשמים כל היתר". יש שהציעו להתייחס ל"ארץ אהבתי" כארץ מטאפורית המלמדת על אהבתה הנכזבת של גולדברג, זאת בשל השימוש בתואר "משירי ארץ אהבתי" ולא "משירי ארצי האהובה".‏

*** תקשיבו מטה:  לאה גולדברג קוראת את השיר על רקע תזמור טריפ-הופ אלקטרוני של דודוש קלמס, הקלידן של "הדג נחש" שסימפל ומיקסס את המשוררת קוראת את "משירי ארץ אהבתי" . לאה גולדברג על רצפת הדאנס? – תתהפך בקברה. מצד שני, לשמוע את קולה יותר מחצי נחמה.

*** השיר הופיע לראשונה בשנת 1951 בירחון אורלוגין כחלק מקובץ של שלושה שירים שכלל גם את "בארץ אהבתי השקד פורח" ואת "בארץ אהבתי האביונה". הוא הולחן על ידי דפנה אילת, עובד על ידי אלכס וייס והופיע באלבומה של חוה אלברשטיין משנת 1970 שנשא את שם השיר.

צילום: מרגלית חרסונסקי

ארבע אחרי הצהריים בפסטיבל ראשון לציון אוקטובר 2014

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה/ למלכה אין בית, למלך אין כתר. / ושבעה ימים אביב בשנה / וסגריר וגשמים כל היתר.
אך שבעה ימים הורדים פורחים, / ושבעה ימים הטללים זורחים, / ושבעה ימים חלונות פתוחים, / וכל קבצנייך עומדים ברחוב / ונושאים חיוורונם אל האור הטוב, / וכל קבצנייך שמחים.
מכורה שלי, ארץ נוי אביונה, / למלכה אין בית למלך אין כתר. / רק שבעה ימים חגים בשנה / ועמל ורעב כל היתר.
אך שבעה ימים הנרות ברוכים / ושבעה ימים שולחנות ערוכים, / ושבעה ימים הלבבות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים בתפילה, / ובנייך בנותייך חתן כלה, / וכל קבצנייך אחים.
עלובה שלי, אביונה ומרה, / למלך אין בית, למלכה אין כתר – / רק אחת בעולם את שבחך אמרה / וגנותך חרפתך כל היתר.
ועל כן אלך לכל רחוב ופינה, / לכל שוק וחצר וסמטה וגינה, / מחורבן חומתייך כל אבן קטנה – / אלקט ואשמור למזכרת.
ומעיר לעיר, ממדינה למדינה / אנודה עם שיר ותיבת נגינה / לתנות דלותך הזוהרת.

וידיאו: "משירי ארץ אהבתי" – חוה אלברשטיין ב"ארבע אחרי הצהריים" בפסטיבל ראשון באוקטובר 2014

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 − = 0