שלומי שבת לוקח ללב

דה וויס

רומה עמר, תמר עמר, ירדן פרץ, אייל כהן, ניב דמירל, אלקנה מרציאנו
4/5

שלומי שבת נראה כמי שחרב עליו עולמו. מה קרה? שבת נשאר ללא מתמודדים. רומה עמר וירדן פרץ הודחו. עד כדי כך קריטי? כולה משחק טלוויזיה. לשבת יש לב גדול, הוא התרגל לניצחונות גדולים עם המתמודדים שלו בעונות הקודמות. אחרי העבודה הקשה שהשקיע כמנטור ("נתתי את כל הכוחות"), הרגיש פגוע להגיע לגמר ללא אף מתמודד. אצל שבת זו אינה הצגה. לוקח ללב. תאמינו לו. האיש נמצא חזק בתוך המתמודדים, נפעם ומתרגש, כאשר "הילדים" שלו הולכים הביתה. אני יכול לנחש גם (וזה רק ניחוש), שהעובדה ששניים מהנבחרת של המנטור אביב גפן שרדו  – לא ממש שיפרה את מצב רוחו. בין השניים מתנהל מאבק מחויך, אבל מהותי, בין איש הנשמה הרגיש לשכלתן הקר. עד היום שלומי שבת הוכיח כי "הנשמה" מנצחת, והנה – לא לעולם חוסן.
בשלב הזה – גם ההדחות לא נובעות מביצוע גרוע. אייל כהן – ב"עוד יום" של גלי עטרי לא ליד הפסנתר, נשמע כמי שהתמקצע, עולה על נתיב נכון. דואט הפסנתר עם המעבד והמפיק טל פורר בסיום השיר – הברקה. רומה עמר, למרות מאופקותה הגישה את "שובי אל ביתי" של עידן רייכל בעידון מקסים, שמוש בן ארי תאר  "קריסטלי", ובעיבוד יפהפה לצלילי זורנה (כלי נשיפה מעץ).
ניב דמירל  בטח בשיר מקורי שלו במקום קאבר.  אחרי ששמעתי את השיר אני אומר: לא הימור גדול. לבחור יש אינטואציות. הוא כל כך בטח בשיר "מקום רחוק", שהוא היה מוכן להיות מודח עבורו כבר בשלב זה. הוא צדק. דווקא אביב גפן, חסיד המקוריות וההעזה לא קיבל את המהלך של דמירל. גפן מחליף צבעים מדופלם.
לעומת זאת הוא שיבח את המעבר של ירדן פרץ מטונים נמוכים לגבוהים בביצוע "להשתגע" של ישי לוי מול הביקורת המשוללת כל בסיס של שרית חדד, שטענה , שפרץ לא היה "מפוקס". לשרית אני אומר: פרץ היה כל כך מפוקס, שיצא לו ביצוע חיים.
עדיין מדברים על "סגנון מזרחי", אבל אלקנה מרציאנו  אינו זקוק להגדרה סגנונית. הוא מעבר לזה, והפעם בשני ביצועים – "עינים שלי" של פוליקר ו"גבר הולך לאיבוד" של שלמה ארצי. גפן רצה ממנו  סגנון "מזרחי הרדקור" "שנוגע בערבים"… גפן, אתה בדה וויס, תוכנית קאברים לגילוי הזמרים הבאים. אל תדביק להם סגנון. אלקנה מרציאנו יצליח, אם לא יכוונן את עצמו למקום שאביב גפן מנסה לכוונו לשם. הוא זמר-זמר-זמר בעל סלסול אולטימטיבי. חזק בכל סגנון.
תמר עמר היא זמרת כל כך ייחודית, שמצליחה גם בשירים בעברית, למרות שהאנגלית יותר מתאימה לה בקטע של פופ עכשווי. היא חששה מהבחירה של גפן, שייעד לה את "ככלות הקול והתמונה" של רוטבליט את אשדות מטעמים שלו (רצח רבין) אבל ידעה לצאת מזה בביצוע טוב. לא טוב מאוד.

אייל כהן – "עוד יום" ביצוע מקורי: גלי עטרי
רומה עמר – "שובי אל ביתי" ביצוע במקור – "הפרויקט של עידן רייכל"
ניב דמירל – "יש מקום רחוק" – שיר מקורי של דמירל
ירדן פרץ – "להשתגע" . ביצוע מקורי – שיר לוי.
אלקנה מרציאנו – "עיניים שלי" ביצוע מקורי – יהודה פוליקר
תמר עמר – "ככלות הקול והתמונה" ביצוע מקורי – דני בסן

עלו לגמר שלב א': אייל כהן, תמר עמר, ניב דמירל

הדחה: רומה עמר

שלב ב'
ירדן פרץ – "את" ביצוע מקורי – ישי לוי
אלקנה מרציאנו – "גבר הולך לאיבוד" ביצוע מקורי: שלמה ארצי

עלה לגמר: אלקנה מרציאנו.

הדחה: ירדן פרץ

וידיאו 1: אייל כהן – "עוד יום"

    תמר עמר, אלקנה מרציאנו, ירדן פרץ

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן