מי מרביעיית הגמר – נדב גדג', אביה שושני, איקי לוי והראסטה היברו מן, שרי נחמיאס, הייתם שולחים לאירוויזיון בוינה? אם רגאיי מאחד את כל העולם, כמו שהוא מקפיץ שוב ושוב את השופטים – אז איקי לוי והראסטות שלו – הוא הימור נכון. גם שאר העולם אוהב רגאיי. איקי לוי גם הראה הפעם, בקאבר ל"חתיכת שמיים" של לאה שבת שהוא גם זמר משובח, והוסיף עוד נקודות זכות לסיכוי, שהוא וחבורתו אכן יגיעו לבירת אוסטריה במאי.
מצד שני: יש כאן שלושה זמרים מעולים: נדב גדג' נולד להיות זמר סול גם במונחים בינלאומיים. הפעם לא אהבתי את החגיגה שעשו לו עם Locked Out Of Heaven של ברונו מארס. היה בלגן על הבמה, הוא רקד לא מהוקצע והשיר יצא פחות נשכר.אהבתי יות את הקאבר של שרי נחמיאס ל"בית השמש העולה". היא זמרת שבהחלט ראויה להגיע לאירוויזיון. יש לה כל הנתונים.
מוקי נתן "אדום" לאביה שושני על הגרסה שלה ל"עכשיו אתה חוזר בחזרה" המוכר ממירי מסיקה, אותו היא שרה על אביה, ממנו היא מנותקת זה שנים רבות. מוקי טען ל"אובר דרמטיות", אלא שהפעם – היא ממש לא הפריזה – שרה את הכאב, והוכיחה כי היא אחת הזמרות היותר אינטליגנטיות שיצאו מתחרות הריאליטי מוסיקה. למוקי אעיר – לא תמיד זמר חייב להיות "מחוץ לקופסה",במיוחד כשהוא מאמין שההישארות "בתוך הקופסה" נכונה לו, ובמקרה הזה, שושני הייתה לגמרי בתוך הקופסה ובתוך עצמה. לעומת זאת, בגרסה של שרי נחמיאס ל"אצלך בעולם" זיהיתי דרמת יתר, כאילו הפריזה בניסיון שלה "לצאת מהקופסא".
סער דווידוב , שלא יגיע לגמר, נתן הפעם את הביצוע הטוב ביותר בתחרות ב"זיכרון של פעם". זה היה ראפ על שברון לב של אוהב. הייתה כאן לא רק עוצמה תחושתית אדירה אלא גם מוסיקה, ששדרגה לו את השיר, אבל ה-82% שקיבל לא הספיקו כנגד ה-88% שקיבלו איקי לוי והראסטות שלו, שהם תוצאת ה"אדום" של אטדגי. 
אטדגי הרקדן הנהנתן, המונע מתסכולים,ומעודף אהבה עצמית, השתמש בתוכנית עתירת הרייטינג ליחסי ציבור לעומר אדם. מישהו נתן דעתו לבעיה האתית הקשה: אמרגן שמשדרג מסחרית את בן טיפוחיו בשעת צפיית שיא. קוראים לזה בשפה פשוטה: פרסומת – ובשעת שיא. האו שילם? 

עלתה: שרי נחמיאס.
הדחה: אורית ביינסאי, סער דווידוב