סקעת נולד להיות זמר רגש, סוג של ברי מאנילו מקומי. מרבית כותבי השירים בדיסק הזה – אכן תפרו לו שירים בהתאם. החשש בשירי אהבה מינוריים הוא מפני גלישה למלנכוליות נשפכת, רגש שרץ לפני המילים. ואמנם, סקעת בכמה שירים – נותן לרגש ללכת לפניו, כאילו הוא מחויב לדימוי הרומנטי שלו. למשל השיר היחיד בדיסק שהוא הלחין – "אפילו ששריפות". האוהב ידליק לאהובתו כוכבים גם כשתיגמר השמש. או-הא. יעל טבת שכתבה את הטקסט כנראה באמת נשפכה לנוכח "אישיותו הרומנטית" של סקעת, אבל זה נשמע מה-זה מרוח ומיושן.
סקעת שר על אהבתו הראשונה הנמצאת "בתמונה ישנה" . כוכבי "כוכב נולד" מזדקנים מהר יותר משחשבנו. אבל מה לא עושים בשביל צליל וטקסט רומנטים מתייפייפים. והיום בסטייל זה להתחיל שקט ומלנכולי ולעבור לדאנס קליל מחניף ומתחנף.
גם שירים קליטים אחרים בדיסק ("משהו ממני", "אם הוא ילך") נשמעים מתכוני רגש לשמם. סקעת נקלע למלכוד הזה של לגלם את הזמר העצוב-טראגי שנועד לספר לנו סיפורים רומנטיים נוגים ולעלות על גדותיו מרוב רגש.
ובאין לו עדיין אג'נדה אומנותית מגובשת, נכנסו לאלבום גם שיר קונפקציה כמו "קבלי אותי" – הפעם סקעת יותר מחוייך, משוחרר מדמות הרומנטיקן הנואש, כשהוא שר "קבלי אותי כמו שאני", אבל השיר מחורז הכי שבלוני (אוהד חיטמן) ונשמע כשיר שנתפר לסקעת כדי לגוון הדיסק בקצב מהיר יותר.
שני חריגים שאומרים דברים טובים באשר לסקעת והכישרון שלו כזמר בעל קול חם ורהוט שיכול להגיע לרמות גבוהות יותר – גם כשמדובר בשירים רגשניים רומנטיים. הכול תלוי בבחירה נכונה יותר של השירים. את "ואת" של קרן פלס הוא מבצע מושלם, כשנסון איכותי שמזכיר את "בדידות" של סרז' למה (שנכלל בדיסק הבונוס) כאן אין "מריחה" של רגש, אלא פרשנות אינטימית במינונים נכונים. ועוד אחד: "הרוח תשנה את כיוונה" (אסתר שמיר, אורי זך) – "ואני כמו עלה נידף מכל אירוע/ אבל מזמין עוד כוס קפה אל השולחן", שר סקעת, וכאן, בטקסט על בחור החי בבועה התל-אביבית מול מציאות הנוראה באזור – שומעים כבר את ה"סטורי טלר", ודווקא בקצב דאנס קולח שאינו מאפיל על המילים.
"כוכב נולד" הכניס את סקעת למירוץ להוציא אלבום שלם של שירים חדשים. זה לא פשוט. הוא נדרש להחלטות אומנותיות לא פשוטות, והעדיף בדרך כלל את הרומנטי-פשטני על פני דיסק אותנטי וייחודי.
12 תגובות
הראל סקעת מחטיא בגדול עם דיסק שבלוני ושמרני. הבעיה של כל זמר מבצע שאינו כותב לעצמו היא היכולת לאתר שירים טובים. אוסף השירים הנקבץ כאן בינוני למדי חוץ מהלהיט שכתבה קרן פלס "ואת".
מאכזב גם עבודתו של יזהר אשדות. באלבום האחרון של נורת גלרו, אשדות הצליח להעניק לכל שיר עיבוד ייחודי ומעניין. כאן הכל נשמע אותו הדבר.
הדיסק נפלא. הראל שר מצויין, הלחנים יפים, המילים גם. העיבוד מתאים לרוב, קצת לוחץ ב"מישהו ממני". לאלבום בכורה – הוא נפלא – נשמע מקצועי ומהנה. פשוט כיף והנאה. באלבומים הבאים יהיה צורך בהתבגרות ויותר אמירה אישית ומוזיקאלית. עדיין, דיסק תענוג, כמו זה של מירי מסיקה. בהצלחה לסקעת.
אין לי שום דבר להגיד חוץ משהדיסק של הראלי הוא מושלם!
אין כמותו.
הראל אם אתה רואה את הכתבה הזו בבקשה, תמשיך בדרך שלך , הדיסק מעולה ורק עכשיו אני באמת מבינה למה אני חושבת שאתה זמר גדול. נוגע ומרגש
יש דברים שאפשר לשפר..כמובן!
אבל בשביל אלבום בכורה זה עלה על כל הציפיות שהיו לי..
אני אישית התרגשתי ואני חושבת שהאלבומים הבאים יהיו יפים פי כמה וכמה
הדיסק פשוט מדהים. אין מילים פשוט מדהים כמה שסקעת יודע לרגש.
כשאני שמעתי את הדיסק שלו פשוט בזמן נגינת השירים זלגו לי דמעות מעצמם…
דמעות של אושר אמיתי..!
אני חושבת שזה ממש לא נכון
הדיסק בעיני הוא מדהים להראל יש קול כובש
ואני חושבת שהשירים ממש לא "מרוחים"
זה ביקורת ממש לא נכונה בעיני.
הדיסק פשוט מדהים.
🙂
מבחינה טקסטואלית אני חושב שלסקעת יש את ההצלחה הכי טובה לבינתיים מכל יוצאי כוכב נולד, ובכלל מכל הזמרים שהוציאו אלבומים בתקופה האחרונה, אין פסול בשירים רומנטיים להיפך זו המציאות כל אחד מתאהב ובשלב מסויים בחיים מוכן לתת הכל לאהבה. הייתי מציע לו להמשיך בקו הזה ולא ללכת לקיטשיות כמו כולם.
מבחינה קולית- זמר נדיר בקולו מדהים!
ביצועים "הורסים" מדהימים ויפים תענוג.
אני מאוד אוהבת את הסגנון הרומנטי, האהבה החזקה. שימשיך ככה, זמר טוב. אפילו טוב מאוד
אך הדיסק באיזה שהוא מובן כן עלה על הציפיות שלי, איכשהו כן דיבר אליי וצבט בפנים.
יש דברים באמת נכונים במה שכתוב.
הייתי מסכימה עם זה שיש בדיסק די הרבה שירים רומנטיים- נואשים.
הייתי באמת רוצה לשמוע שירים הרבה יותר שמחים אם משהו בסטייל האופטימי.
סקעת יש לציין שמוכר כ"איש הבלדות", אבל זה לא כך הוא בנאדם חייכן, אבל יכול להיות שבפנים כן יש לו רגש של אכזבה- אהבה?
בחור מעניין.
אני כמעריצה שרשומה בפורום שלו, אפשר להגיד שיותר מכירה אותו.. נורא אהבתי את הדיסק, אך לא התגבשה כאן האישיות שהראל רצה ליצור לעצמו.
אפשר להגיד שהאישיות שרצה ליצור כאן לא הכי ברורה