חמישיית רוק אינדי ממונטריאול (הוקמה על-ידי האחים ווין ווליאם בטלר) מפתיעה באלבום בכורה בנוסחה ייחודית של פופ תיאטרלי מסקרן-מאתגר-מענג. איזכורים? שמעתי אצל הקנדים האלה רוקסי מיוסיק מעורב בדיויד בואי, בטוקינג הדס, בריאן אינו. פיקסיז. פיטר גבריאל. האמת? הם מזכירים קמצוץ מכול אחד מהנ"ל.
שם האלבום – "לוויה" נולד אחרי מקרי מוות שארעו בקרב משפחות של חברי הלהקה. מוות הוא אחד הנושאים באלבום.
ליבו של האלבום – 4 שירים תחת השם "שכונה" – Neighborhood – שירים על חלומות בהקיץ, ריבים בינו-בינה, יחסים של היא עזבה אותי-בגדה בי- השאירה אותי אומלל. באחד השירים המסר הוא אל תבזבז זמן, תן לדברים לקרות.
בשיר Rebellion שר הזמר Win Butler: "שינה היא כניעה/לא חשוב באיזו שעה/אז פיתחו את העפעפיים שלכם".
פוסט פאנק, ארט רוק, פולק ודאנס מיוסיק שמתחברים לשירים של תשוקה ואווירה, מוסיקה שנבנית לשיאים (קרשנדו'ס) אמוציונאליים. עיבודים? – מסעירים. זה אחד היתרונות של החבורה. כבר השיר הראשון "מנהרות" בנוי על עיבוד יצירתי של צלילי פסנתר וקצב בס-תופים המלווים את קולו הגבוה של ווין. הכי מיוחד – Wake Up. בטונים זה דיויד בואי, בעיבוד זה מיוסיקאל. לאוהבי אלטרנטיב –אחד מהגדולים של שנות האלפיים.
ארקייד פייר
תגובה אחת
כשהאזנתי להאלבום לא ידעתי למה לצפות, אבל כבר אחרי השיר הראשון, הבנתי שאני מחזיק ביד את אחד האלבומים הטובים של השנה (אם לא הטוב שבניהם).
אלבום בכורה מושלם. לקנות, להאזין ואז להאזין שוב ושוב.