עיון ביקורת

הדורבנים , לוי (הליקון, אוגוסט 2006)

מוסיקה ישראלית

אייל מזיג, איתי גלוסקא, גיא מזיג, עידו "זיגו" אופק ורון אלמוג מתענגים על מוסיקה שרובה ככולה נשענת על סגנונות מוכרים, על חיבורים למקורות השפעותיהם המגוונים, על נגיעות נוסטלגיות.
עירובי הטעמים התחברו לדיסק, ואם להגיד כבר כאן מילה טובה – הדורבנים נשמעים להקה, חמישה חלקים בפאזל שמצלצל מקצועני בעיקר בזכות עיבודים מלוטשים.
הטקסטים קלילים, רומנטיים, משועשעים, נוגעים בקיטש, עד שיש לך הרגשה שהם נוצרו למען המוסיקה, אם לדבר על עיקר ותפל. בשיר הראשון – "עד לילה", איתי גלוסקא כותב רומנטיקה בהפוך-על הפוך. – "עוד לילה עבר והירח מר.. בירה ריקה, מאפרה מלאה רגש שגאה. עוד לילה עבר שום דבר לא נשאר". זה לא מפריע לגלוסקא לחגוג על המנגינה המקורית והקצב.
והפעם לא רק איתי גלוסקא מבצע את השירים – גם גיא מזיג ועידו אופק נותנים קולם בשיר, בהתאם לרוח השירים.
אם לדבר על השפעות מוסיקליות, אז לפחות בשני שירים שמעתי בבירור דונלד פייגן ו"סטילי דאן", ("בעוד שבוע") סטייל פאנקי לייט כולל עיבוד אפקטיבי לכלי נשיפה, הרמוניות קוליות יפות ואלתור חליל שמשדרג.

סגנונות: "סמבה סתיו", מוסיקה א-לה ז'ואאו ז'ילברטו (לחן: ירון אלמוג), ארץ-טרופית-יפה, פשוט קליל וקליט משמיעה ראשונה. המסר? שפתיים נפגשות, העיקר לשכוח מהדאגות. ואללה.
פלמנקו-רומבה סטייל ג'יפסי קינגס – "צידו האחר", על צידו האחר של יום שישי, טקסט קיטש, קולות שמזכירים את "הפרברים" וגם "יום שישי בשש", פלמנקו פופ קצבי ומאוורר מנוגן בגיטרות אקוסטיות וגם כאן – על הביאוס בחסרונה של האהבה.
גימיקים: "ניטרה בוי" בדיחה במבטא רוסי. פרודיה קלילה בביצוע מקהלתי. אין להם בעיה לעבור מכאן למבטא ערבי.
ומה שאמור להיות שיר שמח "בפורים הזה" הופך לבלדת רגש רומנטית בביצוע של עידו אופק שמנסה פאלצט ומצליח.
"הדורבנים" מותחים את קשת הסגנונות שלהם. יש להם טעימות מכול דבר, רק לא רוק מודרני אלא בעיקר מסיבת געגועים, טקסטים לא "חשובים" אפילו מקושקשים, אבל רמת ביצועים של להקה מקצוענית שיודעת מה היא רוצה מעצמה.

Hadorbanim - Levy
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “לוי

  1. אחלה של דיסק. ריבוי הסגנונות מאוד מוסיף להנאה מהאלבום. מסכים שיש קצת קיטש - גם בחלק מהטקסטים וגם בחלק מהשירים, אך בתמונה הכוללת מתקבל אלבום מעניין שלוקח כיוון שונה מהאלבום הראשון שלהם.
    (ארבל דרוקר, עמק בית שאן)(26/09/2006)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + 7 =