עיון ביקורת
לרכישה >>

הפרברים , 30 השנים הראשונות אוסף (אן.אם.סי, 1991)

מוסיקה ישראלית פלוס

יש לי בעיקר מילים טובות על הצמד, גם בפורמט הקולי הייחודי של יוסי חורי את ניסים מנחם, במחצית הראשונה של ימי הצמד, ואחרי כן בשילוב של אורי הרפז באוריינטציה של עיבודים עשירים, שהבליטה השימוש האפקטיבי והמצוין בגיטרות אקוסטיות.

 

22 השירים מתוך הרפרטואר שלהם מראים שהפרברים אהבו הכל. גם באך כ"פוגה קטנה" עם הבדה-בדה-בדה,  גם שירים מעובדים  מראמון איילה ועד חאג'ידקיס, גם השפעות של פולק אמריקאי, דיאלקטים אתניים – יוון, בולגריה, ארצות דרום אמריקה.

מה שמייחד את הפרברים היא ההתעקשות שלהם להישאר צמד עממי, בלי מניירות, עם צניעות יפה ובלי לעשות דברים שהם אינם יכולים. אפשר לקרוא לזה דריכה במקום, אפשר לראות בזה אהבת הפשטות היפה, ואולי גם משהו שטבוע בו חותם של טרובדוריות ישראלית במובן של קשר בין המילה ללחן לשירה הטהורה – ההרמוניה הקולית החמה, הנוצרת בצירוף הצבעים של חורי ובן-צמדו.

וכמובן – הצליל האקוסטי הפריך של הגיטרות. ולמעשה – העיבודים הפשוטים הייחודיים של חורי את הרפז שנותנים לשירים לנשום ולזרום.

אני מדבר על "ציפורים נודדות" (טהר לב-א. נצר, דגימת סאונד למטה) אחד השירים היפים שנכתבו בזמר העברי לתולדותיו בביצוע מעודן ומוקפד ביותר של הצמד, על "בשקט כמעט בסוד" (ת. אליגון), "החולמים אחר השמש" (טהר לב- ארגוב), הואלסי המענג (גורי-היימן), "תלבשי לבן" (נעמי שמר) המאוד "ישראלי" כאן בביצוע משותף עם "הדודאים", "זו אותה המנגינה" (א. מנור –ר.איילה) בעל הניחוח הלטיני, "דבש" (י.נאמן) המנגינה הבלעדית "שי"  (רחל – ל.שער) בליווי המנדולינות ה"רוסיות" ובשיתוף הדודאים,  "מתוק התפוח"  הסמבאי (א. אלביס), "אשה על החוף" בסגנון יווני של חאג'ידקיס שאת מילותיו כתבה נעמי שמר – מענג כמו תמיד, משתמר היטב, "סילבריו" – גם כן סמבה, בשיתוף מתי כספי. "ריח תפוח אודם שני" (י. טהר-לב, נחום היימן) המסעיר, וכמובן "שיר אהבה ישן" (אניטה וחואן), שיר אלמותי, סטנדרט מקומי, שגם בו מעורב נחום היימן שהלחין בלדה מרגשת של נתן יונתן, עם הניחוח הספדי בעיבוד לגיטרות. עוד בלדה מרטיטה – "אלפונסינה והים" (א. רמירז – פ.לונה) המוכר ממרצדס סוסה – באחד הביצועים היפים שאני מכיר לשיר הזה.

 

מה חסר באוסף?  "בצל כפות תמר", "אל הגבים", "אור וירושלים",  "שתיקת הים". זה לא מעט, אבל גם ה-22 הם תצוגה מייצגת, מספקת ומרהיבה של הפרברים, צמד נפלא, צמד לאומי, צמד שהמוסיקה שלו חלחלה וקיימת.

גם שונאי שירה בציבור (כמוני) עלולים להצטרף – כששומעים את הפרברים שרים.

 

 

Haparvarim The First Thirty Years
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 + 6 =