הטאץ ' הקלאסי בפתיחה מוביל לקול נוגה, מדוכדך משהו שמנסה לייצר קשר טהור עם בת הזוג, היא – כפי שהיא, הוא כפי שהוא. שיר אהבה ישיר, חיספוס יפה. מרון מייליך, מעצב וצייר , בן 49, מתגעגע לאהבה. אנשים רואים שמיים, מחפשים אלהים, ואילו לו די – להסתכל לה בעיניים כדי להירגע. פשטות הלחן, עיבוד אקוסטי יפה. אני שומע את צליל חלילו של שם טוב לוי מסתלסל כאתנחתא יפה. פעם קראו למוסיקה כזו "פולק". אבל ההגדרה היא משנית. מייליך מגיע ממקומות של יושר פנימי, וגם אם אינו "זמר" – זהו הטון שמעביר את התחושה.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
2 תגובות
אחד השירים! וראיתי את ההופעה, היה מדהים!! בהחלט יש פה המון פוטנציאל!
נשמע בסדר. הבעיה היא שזה לא שיר לרדיו., אלא יותר שיר אווירה לאלבום מלא. שיהיה בהצלחה.