מהלך הקשבה אחת, והצלילים מהלכים עליך קסם. אמביינט אקוסטי מנופי איסלנד. ללא מילים, שמימיים, לעיתים קולות מקהלתיים "כנסייתיים". מזכירים את Thursday Afternoon של אינו, אבל במרחב הרבה יותר גדול. צלילים שיופיים אינו ידוע. איכויות שמתעצמות מהקשבה להקשבה. מחלחל אל מתחת לעור.
Jon Thor Birgisson (יונסי) היוצר הבולט של מסיגור רוס ו – Alex Somers מ – "מצנחים" (Parachutes) מציגים מיצגי אמנות תחת השם "רייסבוי סליפס" Riceboy Sleeps. המוסיקה היא חלק מהפרויקט. היא משדרת אווירה, פיוט, תחושות. קולות. אם יש אלבום שיכול לייצג את הרמות הגבוהות של האמביינט, להגדיר מחדש את הז'אנר – זה האלבום הזה.
למה מחדש? כי הצלילים הללו יש בהם יותר מאשר "אווירת-רקע". יש בהם עומקים שיקחו כל מאזין למחוזות העבר/חלום שלו, יעוררו את דמיון ויזואלי. כשמקשיבם לקטעים כמו all the big trees או daniell in the sea מגיעים לספירות האלו, נתיבים לא מסומנים במרחב הגדול. אפשר לדמיין גם מפגש עם חוצנים. הקטע הזה "דניאל בתוך הים" ממש מתאים. זה אינו אלבום של "סיגור רוס" אבל בהחלט פונה גם לאוהבי ההרכב הזה. הוא מראה איזה תפקיד בולט יש לג'ונסי בלהקה. המדהים הוא שהאלבום אקוסטי. לא נעשה בו שימוש בסינטיסייזר שאמני אמביינט אוהבים לעשות.
יופי טהור, צליל אורגני, צלילים אידיאליים למי שעוצם את העיניים ולוקח פסק זמן מהמרוץ הגדול. צלילים שיוציאו למסע בעולמות שעוד לא ביקרתם בהם.
