עיון ביקורת
לרכישה >>

שלמה גרוניך , המיטב (NMC, ינואר 2010)

מוסיקה ישראלית פלוס

צלילי הפרלוד מס. 1 מאת י.ס באך פותחים האסופה. כמה פעמים ניגן שלמה גרוניך את השיר הזה ("אל נא תלך") במהלך כארבעים שנה?

אם הלכנו אחורה, אז – זיכרון קטן. תחילת השבעים, אני מתגורר בבית הורי בתל-אביב. צביקה כגן, מפיק מוסיקה מ"פונוקול" קובע איתי. "אני מגיע עם מישהו. אתה חייב לשמוע" טיפסו לקומה הרביעית. הפעלתי טייפ מצ'וקמק. ונפעמתי. צלילי הפרלוד והעיבוד המסעיר מחזירים אותי לרחוב ארלוזורוב פינת יהושע בן נון. האלבום שיצא אז נקרא "לא לא סיפרת לי?!" השנה 1971. מאז אני הולך אחריו. רומן מוסיקלי שיש בו יותר עליות, כמעט שום מורד.  

והנה אלבום משולש. 71 קטעים. יש בעיה עם אנתולוגיות. מכלולים שסופגים הכל. לפעמים אוסף "בסט אופ" מקיף של דיסק כפול יספיק. והנה מגיע גם דיסק השלישי – 23 קטעים, שרובם לא ראו אור, חלקם הסתתרו מאובקים במחסנים, שירים שכתב לאחרים, קטעים מהופעות חיות, קטעים אינסטרומנטליים, יצירות שנכתבו לקולנוע ולתיאטרון.

דוד אפשטיין, שערך, מנסה לתאר את האנתולוגיה במונחים של "סיפור" ו"עלילה". לא בטוח שירדתי לסוף כוונתו, אם מדברים על התחלה-אמצע-סוף.

מבחינתי, סיפורו של שלמה גרוניך הוא  קולאג' מרתק של מוסיקאי ורסטילי ואקלקטי, עתיר סגנונות וצבעים, שהשמיים מבחינתו הם הגבול, ושהאוסף הזה הוא הקשת הססגונית שבהם.

המוסיקאי אילן מוכיח, בדברי ההקדמה לדיסק, מדבר על הרב סגנוניות של גרוניך: סקרן בלתי נלאה, מושפע רב כיווני, זמר נשמה, גם אנטרטיינר בסגנון האמריקני, הפסנתרן שמשתמש בקלידים להגשמת מאווייו המוסיקליים: מהעידון המלודי הקלאסי דרך האלתור הג'אזי, המקצבים המגוונים, שנוגע גם גם במיוסיקאל האמריקני וגם בקברט האירופאי. הרומנטיקן ששר שירי אהבה נוגעים ומגיעים, המוסיקאי שהוא קרקע פורייה שמתחדשת בגידוליה המגוונים, קרקע שספגה מבאך דרך מוצארט, צ'יק קוריאה, פרנק זאפה והגיעה עד מוסיקה יהודית ואתיופית – תמיד נכונה להתחדש בעונה הבאה.

מתי כספי, שותפו ל"מאחורי הצלילים" מזה כארבעים שנה, כותב בקדמה בספרון המצורף: "אם פעם יזדקק לניתוח מוח, יזעיקו לשם טכנאי פסנתרים, כי יגלו בראשו אין ספור קלידים לבנים ושחורים שהסתבכו במיליוני צלילים.

אינני טכנאי פסנתרים, אני גם לא מתכוון להסתבך במוחו של גרוניך. אני ממשיך להתפעם מחדש מ"תלמיד בית ספר תיכון באירופה" ולהתענג על "עכשיו זה שנינו" ולפזז לצלילי "שומקום", לגלות  מחדש "בוחר בחיים". להתרפק בתוגה צובטת על "הזמן עובר" בביצוע יפהפה מאלבום "נטו – לייב" 1991, "פתח לי שער" ו"בשעת התבהרות" למילים של יאיר הורביץ, להתרגש  מהטיפול במקורות "תפילת הדרך", "אילו פינו", וגם מ"שרון", שיר אהבה מלודי עשוי מחומרים טהורים (מילים: מיכל אדלר) שהוקלט במיוחד לאוסף.

 

ובדיסק  2 לחזור בכייף ל"קווינטה" – שיופיה לא נמוג מאז ההקלטה של "קצת אחרת" ב-1974, ל"אלהים מרחם" הציני של יהודה עמיחי – צירופי הקלטות של "מאחורי הצלילים" (1973-2002) עם מתי כספי, ל"ציור" הלירי הקסום, ל- Spring ברוח המסורת הקלאסית האירופאית מהסוג שפעם הוגדר "פופ פרוגרסיבי". לסולו פסנתר ב"רעמסס סיטי" הקברטי, שנכתב במקור למחזמר "אמריקה". אחד מביצועיו הטובים ביותר כזמר. למנגינה וההרמוניה הקסומות של I Try To Open My Eyes.

כאמור, באנתולוגיות – זורקים הכל לסלט – חאפלה עם מרגול ("במעגל"),  שירי מקהלת שבא, שהיפה ביניהם הוא "שיר המסע". מוטיב נוסח Love Story  – "איך ידעת" (מילים: נהר שניר) מהקלטה של הפרויקט "אוויר"  וגם המנון קומוניסטי קטן של ברטולד ברכט שתרגם נתן זך "יהי הכל" ("שייך לכל שיוכל להיטיב עימו").

 

מגמת ה"מכל-הבא-ליד" בולטת יותר בדיסק 3 – שפע פיקנטריה, חלקה מפתיעה, חלקה בשביל התיעוד ההסטורי (גם הקלטות ביתיות) פיסות של "רוזה מרציפן" – הקלטה טרייה ב"הצוללת הצהובה" ירושלים – אלתור אוונגרד קלאסי מלא ציטוטים ואלוזיות מתחבר יפהפה עם "סלאווה" מ"קצת אחרת" של 1974 במקצב שבע שמיניות. גם הקלטה ביתית מ-1974 – "שיר לאדמה שלי" – מעין "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" נוסח גרוניך, קטעים מהמחזמר "אמריקה", שהוקלטו בניו-יורק ב-1976, "מעבר לים" של חיים נחנן ביאליק – מלודיה "יהודית" מתקליט שדרים שיצא ב-1993, לחנים מיוחדים לשירים של יעקב שבתאי שהוקלטו בפסטיבל ימי המוזיקה בגליל העליון ב-1998, הטמפרמנט הפסנתרני בערב של "איטליז" (Go!, לונה פארק), מוסיקה לסרטים ("נוודים" א-לה נינו רוטה)  ביצועים זניחים כמו "100 פרצופים" של דורון נשר מהמופע "ציפורי לילה". ועד "חליל 3000" מתוך קונצ'רטו לחליל ותזמורת בנגינת נעם בוכמן.

תקשיבו למכלול. תנו למוסיקה להלך. היא ניצחה את הזמן. ימיה לפניה. אנתולגיה שהיא  בקלישאה המוכרת – מפעל חיים מוסיקלי. קחו 3 שעות, שהם כמעט 40 שנה. תתענגו על השיפוץ שעברו השירים במאסטרינג ובעריכה הדיגיטלית –   מרקם סאונד חדש. תגלו הרבה שירים. מסע קסום לאורך ורוחב יצירתו. תרצו – גם לעומק.

 

Shlomo Gronich The Best Of
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “המיטב

  1. אסופת השירים הקודמת של שלמה גרוניך נקראה - אוסף I ולא רק שהוא לא הצליח למצות את תמצית הגאונות של גרוניך אלא היה כאמור חלק ראשון של משהו שהיה אמור להיות לו המשך. אין לי ספק שגם האוסף הזה לא ממצה, אבל נראה לי שהוא כבר הרבה יותר מעניין מעצם זה שיש בו שירים שטרם יצאו לאור עד היום. אם דן שילון חזר לאחרונה למרקע, ראוי להזכיר גם את שיר הדואט של גרוניך עם מרגלית צנעני - "במעגל" שהוקדש לתוכניתו הקודמת של שילון, ועוד בעניין טלויזיה הקטעים מ"זהו זה" שהפכו את גרוניך מאמן שנוי במחלוקת לאמן אהוב על כולם, כפי שהוא היום. אוסף שווה לאלו שדרכו ילמדו להכיר את הרב אמן וגם לאלו שנמנים בין חסידיו.

    (אהוד בן-פורת)(15/01/2010)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 2 = 7