עיון ביקורת
לרכישה >>

דיוויד ברוזה , Night Dawn אלבום בהשראת אמן הקאונטרי המנוח טאונס ואן זאנט (אן.אם.סי, פברואר 2010)

מיוחד

פגישה אחת עם זמר הקאונטרי טאונס ואן זאנט לפני 16 שנה הניבה אלבום חדש של דיוויד ברוזה. אי אפשר לכתוב על האלבום המאוד "אמריקני" הזה ללא הסיפור  שמאחוריו:
זה הסיפור מאחורי שירים שהשאיר אחריו טאונס ואן זאנט (Townes Van Zandt) אגדה אמריקנית, שנפטר ב-1997. ואן זאנט הופיע עם ברוזה במרתון מיוחד שנקרא Writers in the Round שנערך ביוסטון ב-1994, פגישה שהולידה קשר מיוחד. לאחר מותו ציווה היוצר האמריקני להעביר לברוזה שירים שלא יצאו לאור בתוך קופסת נעליים. ברוזה הוכה בהלם. למה הוא? הוא לא ממש התיידד עם ואן זאנט, גם לא היו להם שיחות לתוך הלילה. כולה ניגנו ערב אחד יחד. ברוזה סיפר כי פגש את רעייתו של ואן סאנט, ג'יני, זמן קצר לאחר מותו. הוא נענה אז לבקשתה להשאיר את השירים ליוצרים אחרים שהיו ממעריצי בעלה כבוב דילן, וילי נלסון, ויילון ג'נינגס. 8 שנים אחר-כך, כשברוזה ביקר שוב ביוסטון, הוא התקשר לג'יני והתעניין לדעת מה עלה בגורל השירים. כשסיפרה ששום דבר לא קרה, הוסכם שברוזה ינסה להפוך אותם לשירים. משך ארבע שנים הלחין ברוזה על השירים, רובם עוסקים בנושא המוות. את ההקלטות במנהטן השלים תוך חמישה ימים, כמעט תחושה של "טייק אחד" כאילו הוא שר אותן לטאונס.
אלבום של 12 השירים בעקבות המחווה הזו נקרא Night Dawn – השירים של טאונס ואן זאנט שלא ראו אור. הוא הוקלט במנהטן ניו-יורק בהפקת G.E. Smith. ברוזה מספר כי מדובר באתגר מיוחד: "מעולם בעבר לא התנסיתי בניסיון כזה. אני רק מקווה שהצלחתי להפוך את השירה של ואן זאנט לשירים שהוא היה אוהב"
והנה הפלא: ברוזה שר את השירים כמו טרובדור רומנטיקן ותיק שנולד על המוסיקה הדרומית, מתחבר אל הנופים האמריקנים בסגנון תואם, שר את מאוויי הנוודות של המשורר כאילו אלה הם נופיו שלו. Southern Cross הוא דוגמה יפהפייה, קאונטרי טהור, וברוזה מראה שהוא אולי המלחין הישראלי הכי קוסמופוליטי שצמח בארצנו כשהוא שר: I want to see the moon/ When it rises above/ The last girl I ever loved.
מוסיקאי שמחבר את סגנון הפלמנקו לבלוז בפתיח פתיחה ארוך ב – Holes In My Soul – על האיש שיוצא למסע אישי "אני במשמרת לילה עכשיו/ לא איכפת לי שאינני הולך הביתה" ומשאיר לאהובתו מכתב. שיר שמסתיים בגוספל בסגנון המוכר מפול סיימון עם נגיעות בלו גראס.
ברוזה לא חשש לגעת בסגנונות שורשיים. Long Ball Hitter הוא בלוז קאונטרי בעיבוד בעל אלמנטים של ראג. Old Satan הולחן ועובד בסגנון פופ סול – גם כאן על הנווד הזרוק שכבר ויתר על הכל, כדי לצאת לדרך לחפש לעצמו קצת כסף לשתיה – אולי ימצא אישה, אולי מהמר כי המטרה שלו היא להתרושש כמה שיותר מהר – Gonna Get Broke As Fast As I Can. ובשיר הבא Night Dawn שר הנווד – "אם היה לי דולר/ הייתי מבזבז אותו על האחת שאוהב" – גם כאן פולק רוק מהזן המשובח בטעם משובח של של פעם. כנ"ל – Carolina. שילוב פריטה בסלייד עם קצב יפהפה, פולק קאונטרי מהסוג הבסיסי וברוזה שר – "לעולם לא ידעתי מה יעשו לך הכוכבים של קרולינה".
השירים מגיעים מכוכבי קרולינה ויוסטון ,כאילו המקומות שעליהם כתב ואנט זאנט – נוף מולדתו, ועל מנת להודות למי שהעניק לו את ההזדמנות וההשראה – מסיים ברוזה בקטע אינסטרומנטאלי Too Old to Die Young.

David Broza Night Dawn: The Unpublished Poetry of Townes Van Zandt
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. דיסק נהדר וגם ההופעה אתמול הייתה משובחת. משתלב בסגנון כאילו שתמיד ניגן אותו. מומלץ!
    (הלל מוגל, תל אביב)(09/04/2010)
  2. דיסק מצויין עם המון השקעה
    יוסי, לדעתי התקמצנת הפעם על רבע כוכב - שנינו יודעים שיכולת לתת את כל חמשת הכוכבים בפעם הזאת
    (דני דוידיאן, חיפה)(01/04/2010)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 9 =