לא איש תפילה אנוכי. אינני במזמרים לשמו יתברך. איש בדרך אמונתו יחיה, אבל גם בלי שאשא תפילה למרום, לא איכפת לשמוע דברי תפילה כשהם מגיעים מהלב, במנגינות יפות ובקול נאה. יוסי אזולאי הולך על סדרת ההמשך ל"תפילות". עולה על אמצע הדרך של הטרנד? אם יהונתן רזאל הוא בחירה הגיונית ("והיא שעמדה"), משום חיבורו למוסיקה בעלת גוון יהודי, קרן פלס  שהלחינה  את "תפילת הדרך" היא כבר ניסיון מפתיע, אלא שבתוצאה הסופית ההפקה ממש מבטלת פערים סגנוניים.  המוסיקה יוצאת בעלת קווים מלודיים תחושתיים אחידים.
אין פה שום תובנות חדשות. זה נשמע גיוס המקורות להתרפקות  מחדש על תפילות במנגינות פופ קליטות, וכשיש נעים זמירות כמו יוסי אזולאי –  יוצא משהו לבבי להאזנה, ומה כבר משנה אם זה בא מאמת פנימית, מטרנד או ממשהו אחר. עיבודים אקוסטיים פריכים, ניחוחות אתניים קלים ("תפילת הדרך"), מיתרים וקולות ילדים (ב"והיא שעמדה")  תפילות שמלטפות אוזן, שמסתלסלות בקול נשמה יפה. קל להיסחף למתוק הזה, המרגש הזה. אני רק מקווה ששמו יתברך  לא יגיד משהו כמו – שמענו כבר. יוסי,  יש לך משהו חדש  או משהו מיוחד יותר, מורכב יותר. להציע.

והיא שעמדה

מילים : מתוך ההגדה של פסח לחן : יהונתן רזאל

והיא שעמדה לאבותינו ולנו
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו
אלא שבכל דוד ודור עומדים עלינו לכלותנו
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם

שים לנו אור על גוף וקצף על פני ים
וגם אם לב כפוף תן לנו ראש מורם
והיגיון אסוף וחופש שישמור עלינו שם
פשוטים ותמימים ותן רחמים

גם לשבור שבלבבות…

תפילת הדרך מילים ולחן : קרן פלס

שתוליכנו לשלום
ותצעידנו לשלום
ותגיענו אל מחוז חפצנו בשלום
ותן חיים ותן תקווה