הבשורות מג'אזיסטים-יות ישראלים-יות מתקבלות, כבר הורגלנו, מניו-יורק. לא מישראל. הדר נויברג (28) חלילנית מצוינת מנגנת תשעה קטעים, שאין להם שם קולע יותר מאשר Journey Back Home. המוטיב הים-תיכוני שולט במוסיקה שלה, שני הנגנים שאיתה עומר אביטל בבס כפול ובעוד וזיו רביץ בתופים וכלי הקשה מחוברים למהות המוסיקה הזו. אני שומע הדים לרוח המדברית שנשבה במוסיקה המקומית מאז מלחינים כמו ידידיה אדמון.
נויברג שהלחינה כל תשעת הקטעים, מנגנת  מלודיות ואלתור  בצורה מאוד מסוגננת, משרטטת נופים מוסיקליים המשלבים קווים מעודנים וקצב ים-תיכוני אוריינטאלי שלעיתים משתנה באותו קטע (Residue Of a Broken Heart) נגינתה בחליל מיוחדת, ג'אזית, גם נגועה במגע קלאסי, המוסיקה שופעת גוונים, הצליל טיפה מלנכולי, צבוע אפרפר יפה, משדר עומקי תחושותיה, מספר את סיפורים. תקשיבו ל-Intro, המקדים את Balada. בלדה שיש בה ליריקה דקה עצובה. Journey Back Home – מתפתח מאלתור של רכות לירית, ריחופית וחלומית משהו, לקצב אוריינטאלי אדמתי מזרחי.
הדר בעלת אוריינטציה מזרחית מגוונת. שוזרת גוונים אקזוטיים (Persian Love Story). באינטראקציה עם אביטל רביץ נרקם מפגש מרתק בין מערב למזרח. חלילנית מקורית, ייחודית מאוד, והאנשים שניגנו איתה הם האנשים הנכונים למוסיקה הזו.  במילה אחת: תגלית.
מעניין המסלול שלה: למדה במגמת מוסיקה בשכונה בה אני מתגורר – בקריית שרת, חולון.  החלה  במוסיקה קלאסית – הפילהרמונית הצעירה, האקדמיה למוסיקה. תואר ראשון מה"סיטי קולג' אופ ניו-יורק". בישראל. לימודי חליל אצל פרופ' אורי שוהם ואצל יוסי ארנהיים וקומפוזיציה אצל סלווה גנלין. עברה לניו-יורק בגיל צעיר, מנגנת בשתי להקות  סלסה בולטות  Charanga Soleil ו- Coco Mama ומעורבת בסצנת המוסיקה הברזילאית והקובנית בעיר, מנגנת במועדונים שונים ובפסטיבלים.