עיון ביקורת

צילה דגן יהודית רביץ, וידוי (מילים: אלכסנדר פן לחן: סשה ארגוב)

שירים ישראלים - הגדולים ביותר

"וידוי" של פן וארגוב הוא אתגר לכל מבצע. כמעט כמו תפקיד גדול לשחקן במחזה. המשורר אלכסנדר פן כתב את השיר בשנת 1941. הוא פורסם לראשונה בעיתון "דבר" ב-10 באפריל 1970, והוא האחרון מבין שיריו של פן שראה אור עוד בחייו.

כתבי היד של השיר מלמדים ששמותיו המוקדמים היו "הפגישה על הגשר" ו"וידוי של אישה".

השיר נאמר מפיה של אישה, שאהבתה לגבר גורמת לה להשלים עם אלימותו, ואף הידיעה שהתנהגותו תוביל לרציחתה אינה פוגמת באהבתה, והיא מבקשת: "אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת".

כתיבת השיר נתפשת פעמים רבות כקשורה ליחסים בין פן לחנה רובינא, אם בתו, אילנה רובינא, אף שפן כתב את השיר לאשתו השנייה, רחל, לכבוד יום הולדתה.

יש לפחות 8 ביצועים מוקלטים לשיר הטראומטי הזה (ביתו האחרון אינו מושר בגלל תוכנו הקשה! קראו למטה). מיכל טל ביצעה אותו לראשונה ב-1971. אחריה שרו אותו צילה דגן, אורה זיטנר, מתי כספי, יהודית רביץ ועד מארינה מקסמיליאן בלומין.  שתי זמרות שמעוררות בי ריגושים בפרשנותן לשיר הן צילה דגן ז"ל ויהודית רביץ. שתיהן בדרכן. דגן מצוינת בעיבוד של שמעון כהן. את יהודית רביץ שמעתי לא אחת ולא שתיים בביצוע לשיר. שני הביצועים ממשיכים לרגש באופנים שונים. שניהם שונים – בגישה, במקצב, בעיבוד. את דגן אני מביא (סאונד למטה) מתוך "צילה דגן – האוסף" (NMC Gold) יהודית רביץ – מתוך הקלטה חיה בהופעתה בקיסריה ב-2008 בליווי יוני רכטר. תמיד תישאל השאלה מי יותר קרוב לכוונת המלחין. צילה דגן נשמעת יותר "סשה ארגובית". רביץ לקחה את השיר למחוזותיה המאוד דרמטיים. כאמור, שיר אלמותי שהוליד שני ביצועים מרטיטים. 

 

מעילי הפשוט ופנס על הגשר, / ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם / כך ראית אותי ראשונה, התזכור? / והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים, / כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים / וכאל מים ולחם אלי תחזור.
בעניינו המר, בעבור אותך זעם / גם למוות אתה קיללתני לא פעם / וכתפי הקרות רעדו משמחה / כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים / שיובילו אותך בגללי בנחושתיים / וגם אז לבבי לא יסור מעמך
כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת / אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות / אם יהיה זה שנית – אל יהיה זה אחרת / רק אותה אהבה ענייה וסוררת, / באותו מעילון עם אותו ציץ הורד / באותה השמלה הפשוטה משמלות / אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת / יהיה כך, כך יהיה אות באות

וקינאתי לך ובחושך ארבתי / ושנאתי לך ועד דמע אהבתי / וביתנו שמם מחיוך ומצחוק / ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב / עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף / ואדע כי חשבת עלי מרחוק / ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת / והלכת לעד ואני נושאת ילד / רק חשך אור עיני/ אך לבי לא נשבר / כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים / שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים / ואני בפניך אביט ואומר / כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת / אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות / אם יהיה זה שנית – אל יהיה זה אחרת / רק אותה אהבה ענייה וסוררת / באותו/ מעילון עם אותו ציץ הורד / באותה השמלה הפשוטה משמלות / אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת / יהיה כך, כך יהיה אות באות.

הבית שאינו מושר: הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך / וידעתי: המוות יבוא מידיך / ואני מחכה ומצפה לזיוו / הוא/ יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער / או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער / אבל לא מידי זר – מידיך יבוא
וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני / בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני / ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי / כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים / שאבוא לביתך בעצמך עיניים
עד אשר ישאוך בדרך אלי /כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת / אבל עד לי האל החורץ גורלות / אם יהיה זה שנית -/ אל יהיה זה אחרת / רק אותה אהבה ענייה וסוררת / באותו מעילון עם אותו ציץ הורד/באותה השמלה הפשוטה משמלות / אם יהיה זה שנית – אל יהיה זה אחרת / יהיה כך, יהיה אות באות

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 6 = 1