"אני שוב בתמונה", דוהרת ירדנה ארזי על פסקול קצבי בפתח אלבום משולש. רפרודוקציה של שיר ישן, כדי להעניק לו מגע חדש, דאנס-עכשווי.
האם ירדנה יצאה אי פעם מהתמונה? כפי שהיא נראית על עטיפת הדיסק – היא עדיין בתמונה. יפה כשהייתה. מי שיגיד משהייתה – לא אתעמת איתו. מוסיקלית, אילו הייתה עושה היום הסבה מסודרת לזמרת דאנס קלאב – הייתה חזקה בתמונה. צורך שוק. אבל השיר הוא רק רמיקס לצורך הפרויקט החדש, ממש כמו "עוד נגיע" בגרסת 2007. וגם הדאנס חאפלה שהפיק תמיר צור ל"באתי אליך". הסבה? אני לא רואה את ירדנה כובשת היום מועדוני הדאנס לאנשים צעירים. הקריירה שלה מורכבת מהרבה מאוד תמונות מוסיקלית, שאינן יכולות להתנקז היום לערוץ חד צדדי כזה.
החידוש הממשי שהחזירה לתמונה אחרי שנים שלא קרה איתה הרבה. היה "בושם על עורי", אלבום ה-15 שלה שעשתה עם יהודה פוליקר, שכמובן קיבל ייצוג באוסף החדש החל מהשיר השני בדיסק הראשון – "מה קורה אחי", שיר שמחה על הישרדות של עם. פוליקר נמצא אצל ירדנה גם בשיר עצוב למילות לאה גולדברג – "הנשכחות" – שאמנם נשכח, וגם "שיר אישה בחורף" של יהונתן גפן שפוליקר הלחין לאלבום "אנשים זרים" (1992), "מאבא לנגה" שהולחן לפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גל"צ (2010) לזכרו של טוראי אשר פדרו,שנפל במלחמת העצמאות.
המשולש החדש המכיל 56 שירים הוא סיכום דרך של מיטב "התמונות" בדרכה של מי  שנולדה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי לאב שנולד בגרמניה ולאם שנולדה בצרפת, שמעידה על עצמה, כי השורשים שלה נטועים בנוף הישראלי.
האספקט האלבומי שלו – בתמונות מהקריירה הארוכה והעשירה, גם בעירובים של שירים מכל תחנות דרכה ללא סדר כרונולוגי, כולל שירים שלא יצאו עד כה על דיסק, ללא איזשהו קונספט. סלט ושאר ירקות כולל שירים שלא היו נכנסים לאוסף שאינו סיכום דרך "אלבומי", ז'אנרים מז'אנרים שונים.
קדם אירוויזיון, אירוויזיון ("אמור שלום" עם שוקולד, "מוסיקה נשארת" מנטה מסטיק, "בן אדם", "שרו שיר אמן").
קלאסיקה אישית – "יש ונדמה" (רחל/ משה דניאל ומוטי לוי), "אתה לי ארץ" (יורם טהר לב, נורית הירש) "חפץ חיים ברוח הגוברת" (רחל שפירא- ירוסלב יעקובוביץ''), עגילי דמאר (דוד ברק – יאיר קלינגר), "הביתה" (אהוד מנור- יאיר קלינגר) בגרסה חדשה. השמש תעבור עלי"(יורם טהר לב-חנן יובל)
שירי ארצישראל – "הוי ארצי מולדתי" (טשרניחובסקי-שמר) בביצוע "שוקולד מנטה מסטיק", "דרישת שלום" (1985) עם להקת הנח"ל (שפירא-קלינגר),
החיבור למוסיקה מזרחית באוריינטציה של מוסיקה ערבית – חיבור מלהיב בין יונה וולך למוסיקה צפון אפריקאית של שאב מאמי למוסיקה חסידית – "אולי אני אבודה", וגם ללחן ערבי עממי במקור (משפחת בנדלי) – ב"מה נתת לי" מהאלבום "דמיון מזרחי" (1989) שכולו הופק באוריינטציה אוריינטאלית, וגם "חליל הנצח" שבמקור בוצע ע"י הזמרת הלבנונית פיירוז.
הרוח הצוענית שזוכה לייצוג נכבד החל מ"היא רוקדת" (מתוך "עוד יום אחד" – 1988) "רוח ואש", "כשהצועני אוהב", "הכינור הנאמן" ("נשמה צוענית" – 1987), הקלטות מיושנות – "חופים" (הסולו הראשון של ירדנה בלהקת הנח"ל), שירים לפסטיבלי ילדים כ"לא נעצור", "שוב הרמוניקה", "מילה קטנה".
הצליל היווני של "ילדה יחפה" (אסתר שמיר-גלעד עצמון) מתוך "אנשים זרים" (1992), וגם פלמנקו ב"האישה על האבן" שרחל שפירא כתבה על רקע מלחמת לבנון (1988)
דואטים: כ"שיר של יום חולין" (שירה של אילנית) בדואט עם אבי פרץ, "אדם אחר" (רחל שפירא-נורית הירש) – עם יהורם גאון, "לא דברנו עוד אהבה" – עם מתי כספי, "את בחלומי עודני" (סמי שלום שטרית-שמעון בוסקילה) – שיר יפהפה עם חנניה אברג'יל סולן להקת "סהרה" מתוך פרויקט "עבודה עברית" (1998), שלישיית שוקולד, מנטה מסטיק (הפגישה" – עם אריק לביא), "ליל חניה" עם חנן ויובל, אפרים שמיר ושלישיית אף אוזו וגרון (1973)
"יציאות" מוזרות כ"אני לא גרטה גרבו" התיאטרלי שנכתב בהשראת קייט בוש לאלבומה "ירדנה ארזי" (1982) ו"סיני" ב … גרמנית (1980) בהשראת הסכמי השלום עם מצרים ובחסות "אריולה אריסטה" בגרמניה שהחתימה אותה.
56 שירים, אלבום מגוון בהרבה "תמונות מוסיקליות", חתיכת היסטורית זמר שעברה הזמרת בדרך אל הקונצנזוס, אבל רק חלקים מעטים ממנה (מההיסטוריה) יכנסו לפנתיאון של הזמר העברי, דווקא בשל אי מיקוד הרפרטואר ומחסור באותם שירים אולטימטיביים שאני מגדיר "קלאסיקה אישית".