מאיר בנאי כמו אגם רוגע הופעה חיה עם גיטרה ופסנתר

מאיר בנאי כמו אגם רוגע הופעה חיה עם גיטרה ופסנתר

לא איש שירה בציבור אנוכי, אבל במקומות שהקהל נכנס גם אני הייתי שם

הפקה מוזיקלית: עובד אפרת ומאיר בנאי
5/5

אמת, הצבעים משתנים, ממש כמו שמו של שיר הפתיחה. לא שמעתי מעודי את מאיר בנאי ככה. לא פעם שאלתי מה חסר לי אצלו. האלבום הכפול זהה נותן לי תשובה. צבעי שיריו מתחדדים. שיריו מתקרבים אליו-אלי, מתוך מפגש מיוחד עם הקהל שמייצר התרחשות תחושתית.
סוף-סוף המספר האמיתי שלהם. השנסונייר. לא פשוט להיות שנסונייר בעברית. והנה יש לנו כזה ז'ק ברל משלנו. נסחפת, תגידו לי. אז נכון, אני מהסוג הזה שלפעמים קצת נסחף. כשהרגש גובר על השכל, המבקר שבי מת בקרבי. זה טוב.
הצבעים משתנים כי מאיר בנאי מצא דרך להבהיר את שיריו, להעניק להם רזולוציה מדויקת באמצעות עיבודים מינימליסטיים לגיטרה ופסנתר, חושפים אותו בקווי מתאר ראשונים, תחושות נטו-נטו איך הוא שר את "אליה". הופך התשוקה קינה במלוא עוצמת התוגה – "קחי הכל או שום דבר".
איך הוא ידע מה אני מחפש אצלו. ומתברר שאין צורך יותר מאשר פסנתר, גיטרה וקול וגם עובד אפרת שעל ההפקה המשותפת ובעיקר את העוצמה הפנימית, את ההתכוונות, את התחושה האותנטית כשאלה נמצאים – אין צורך יותר מאשר פסנתר וגיטרה, גם מפוחית לעיתים. במקרה של האלבום הזה המינימליזם אפילו משדרג. כמה העיבודים וההפקה המוזיקלית הזו נכונים למאיר בנאי עכשיו. איך הוא שר "מה שרצינו זה רק לאהוב בעולם הזה" – חתיכת נשמה שיש בה תוגת אמת. ואיך הוא שר "ירושלים"או "תתפלל לקדוש". גם חילוני כמוני "מתחזק" בשיר הזה. עד כדי הכוונה חזקה – שקולו "קופץ" כאילו הנשמה שולטת בו.
"ליצן רחוב" מגיע הפעם בשירה דרמטית, יותר פולק בלוז אמריקנית מהגרסה המוכרת, בעיבוד אקוסטי לגיטרה ומפוחית שהוא הרבה יותר שיר מנהרת תחתית מימי פריחת הפולק סונג האמריקני בשישים ובשבעים. לוקח לעצמו את הזמן לשיר את השיר במלוא ההתרגשות. ליצן, רחוב ערפילי, פנס רחוב, אישה בשמלה אדומה, בנאי משקיעה בה מלוא התחושה, בהזדהות טוטאלית עם הליצן.
מזמן לא שמעתי פולק סינגר ישראלי. הפעם – שמעתי. זמר עם שיוצא ממנו טון של מי שעבר גלגול רוחני, אחרת לא יכול להיות שככה הצבעים משתנים. לא שמאיר בנאי לא היה בעבר "זמר נשמה" , אלא שהפעם זה מעבר מנשמה אחת לנשמה הרבה יותר גדולה. לא איש שירה בציבור אנוכי, אבל במקומות שהקהל נכנס גם אני הייתי שם.

מאיר בנאי – כמו אגם רוגע (בהופעה)

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן