החבר אני

פורטיס

מילים: פורטיס לחן, עיבוד והפקה : פורטיס, שפריר, סמנטה, אגמון
4.5/5

נא להכיר: החבר "אני" של פורטיס. זה הילד ההוא שבו, שאינו עוזב בעצם לעולם. הוא מתעורר בבגרותנו ע"י רגשות , אירועים, חוויות, ולרוב הוא נותן ביטוי בהתנהגות שלנו, מבלי שכלל הבנו שזה בעצם הוא, האני הילד שבי."החבר אני" של פורטיס מתייחס לחבר דמיוני כמו שיש למרבית הילדים. אותו חבר שמקשיב, שנמצא שם ללא תנאי ושכמבוגרים אנחנו נוטים לשכוח. "החבר אני הוא הילד ההוא שהייתי אני, אז, כעת ואחר כך וביחד אנחנו בוראים את כל מה שבא לעולם" מספר פורטיס על מילות השיר. "כל מה שנכתב, עד הלחן, הוא המשיך וכתב היכן שאני הפסקתי, וזכר את כל ששכחתי מזמן."
השיר נכתב כמו שיר ילדים אבל מביע תחושה קשה. קולו של פורטיס מאוד לא אנרגתי, מדוכדך, נוגה, מעין הד של הילד שבו. המנגינה המקסימה נטולת זמן, מסוג המנגינות המשתמרות. ההרמוניות הקוליות, השריקה בסיום מעוררות תחושת געגועים לימים שהמוסיקה באמת הגיעה מהילד שבנו.

לבוש בחליפת ירח/ופטיש זהב בראש/לעיתים הוא לא רוצה לדעת/ ועונה כדי לשאול/ אוהב אוהב אך לא נוגע/ והלב מלא סדקים/ המראה ריקה או משקרת/ וממילא לא רואים … אותי מה שקורץ/ הן אשליות או כלום נוצץ/ הבדידות על ראש העץ/ שם הוא מרגיש בטוח סגור נעול עמוק בחדר/ וכותב על הקירות/ יש ימים שהוא זוכר ולא שוכח/ וחוזר כדי לחיות/ אוהב אוהב אך לא נוגע/ והלב מלא סדקים/ המראה ריקה או משקרת/ ואנחנו לא יודעים מה שקורץ/ הן אשליות/ או כלום נוצץ/ הבדידות על ראש העץ/ שם הוא מרגיש בטוח

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן