מה לנו ולחתן כלה פרסיים? מה לנו ולכל החתונה האתנית הזו שריטה רוקדת עליה? אל תהיה נגטיבי, יגידו לי כל משמרי המסורת והחוזרים בשורשים.
ובאמת, למה שנלין? יש חתונה, יש חתן כלה, צחוק ושמחה, ויש לה מחשוף (שדי שיש?!) חבל"ז, והם גם הולכים להתייחד, אז יאללה, מחאו כפיים, ברכו אותם. ריטה מעידה שאמא שלה שרה את השיר הזה לאחיותיה שעמדו להתחתן – בחינה, במקווה ובחתונה. מילים פשוטות: יש לנו עסק עם שיר חופה וחתונה פרסי מסורתי – מברכים האורחים את החתן על כך שהכלה נתנה את הסכמתה להיות לו לאשה ושמחים בשמחתו, מתארים את יופיה ומעלותיה ומדמים את החתן ללא פחות מאשר מלך.
באמת למה שנלין? זה אינה בדיוק מוסיקת החתונות שארצנו חוגגת עליה. ריטה חוברת יותר למארש דונדורמה ולחבורות הבלקן הצועניות (בעיבוד של עמי רייס את רן אלמליח) מאשר למשה-קובי-דודו. ובאמת שמחה כזו, עוד לא באה עד מפתנה של הגברת יהאן פרוז. האם יש למה להעביר לטורי הרכילות. אני מת להיות בחתונה פרסית, ואם ריטה תשיר את השיר הזה, אני אגיע גם בלי הזמנה.אפזר לה נשיקות וגם אדביק דולרים. יאללה, מתי חתונה?
חוׁנצֶה ביאריד לאלה בקאריד/ חנדה בראריד מירה בהגלה שאדומאד/ בלה בורונה גול מיטקונה q דסטה בדסטה דונה בדונה שאדומד
צ'ה חשנגה מויה באפתש צ'ה בולאנדה טאזה ארוס / צ'ה חשנגה שוח או שנגה המה רנגה מסלה טאווס/ חוש בהאלש שאדומאד
דס בזאנידו שאדי קוניד / ניאט בדומאדי קוניד / רו ג'האזש חנדהיה סיניה נאגש סיניה מרמריה / המה דארה אינה ושמדון / פרדהיה איבון קורקוריה
חונדה ביאריד, שאדאן / לאלה בקאריד, חנדאן / דומאד קוג'איה, דסטאש הנאייה / אשגש חודאייה. גול פסרה / זולפאש גולאבה טון / לופאש מסאלה חון / חושחולגו מהראבון שאדומאד
תרגום לעברית – החתן המלך
הביאו את סלסלת מתנות החתן לכלה /שיתלו את פרחי הלילך / מלאו את המקום בצחוק ובשמחה
כי הולך לחדר ההתייחדות / החתן-המלך
הכלה נתנה את הסכמתה / אז פזרו את הפרחים / יחידים יחידים / זרים זרים / לחתן-המלך
כמה יפה שערה הקלוע / כמה תמירה הכלה הטריה / כמה יפה היא, כמה נעימת הליכות / צבעונית כמו הטווס / לקנא ממש בחתן
מחאו כפיים ושמחו / ברכו לטוב את החתן
על הנדוניה שלה / הצחוק המתוק שלה / המחשוף המגלה את שדי השיש שלה / הכל יש לה: מראה ופמוט / וילונות בטראסה, מהבד הכי יוקרתי
הביאו את מתנות החתן / שיתלו את פרחיי הלילך / מאין החתן / ידיו צבועות בחנה / אהבתו אלוהית ומקודשת / בחור פרח הוא / שיערותיו עשויות מחוטי משי וזהב / לחייו אדומות כדם / ואופיו טוב וחם
החתן המלך
