עיון ביקורת
לרכישה >>

אגדה יפנית, מילים: אהוד מנור לחן: אריאל זילבר (ביצוע: אריאל זילבר בהופעה חיה, 1993)

שירים ישראלים - הגדולים ביותר

שיר חריג גם ביחס למכלול יצירותיהם של אהוד מנור ושל אריאל זילבר. "אגדה יפנית" שבמרכזה צייד מתוסכל וזוג ברבורים המשולים לזוג אוהבים. שיר על טרגדיה שבה היצר הרע של האדם  נמצא מול אהבה נשגבת.
השיר לקוח מתוך הסרט "לאן נעלם דניאל ווקס", שבו מגלם ליאור ייני זמר ישראלי מפורסם שנסע לארה"ב וחזר לארץ, ומנסה לחזור לקשר עם חבריו מהתיכון. אריאל זילבר, שהלחין את השיר, מופיע בסרט בתור עצמו (כמלחין שעובד עם הזמר על השיר שאמור להיות הלהיט העברי שיוציא בתקופה הקצרה שבה הוא מתכוון להישאר בישראל). השיר אכן מבוסס על אגדה יפנית, שאהוד מנור מצא בספר ישן, אחרי ששמע את המנגינה של זילבר עדיין עירומה ממילים, שהזכירה לו משהו יפני…
סיפורו של צייד מתוסכל ששב לכפרו עצבני ("סר ונסער") אחרי שלא הצליח לצוד ציד. בדרכו חזרה אוציא את זעמו ותסכולו על מטרה נוחה – ברבורים שקטים ששטו להם בנהר. הברבורים מסמלים את הטוב, הנעלה והאצילי בטבע, באדם. בחלומו.
לאחר שירה באחד הברבורים, מופיעה בחלומו דמות נערה נסערת ואבלה, בפיה קינה על מות אהובה, וגם הזמנה לצייד שיחזור לנהר. מכאן כבר ברור שהברבורים הם זוג אוהבים מכושפים. למחרת "ראתה את הצייד בעינה" אך במקום לנסות לעשות משהו – שלחה מקורה אל עצמה, כלומר בחרה לפגוע בעצמה ולהתאבד על צערה הגדול על מות אהובה ולמלאו (אתת הצייד) רגשות אשם. נקמתה בכך – שהוא הצייד ראה אותה ברגע הנורא הזה. למעשה, הברבורה הזמינה את הצייד לנהר והתאבדה מול עיניו, ובכך היא השיגה שתי מטרות – ראשית היא משתחררת מהסבל שלה על מות אהובה, ושנית היא גורמת לצייד לסבול מייסורי מצפון. שהם הם  עונשו הכבד.
את הדממה שהשתררה – אפשר לפרשן – כהתפעמות הכותב, מול מצב העולם שנשאר אדיש לסיטואציה הטראגית דרמטית המדהימה. אם "יפנית" – הסיטואציה של להרוג עצמך במו ידיך מאפיינת את התרבות הזו. תרצו "האגדה היפנית" קיימת גם בלחנו האקזוטי של אריאל זילבר, צלילים חריגים שמניעים את הנרטיב במנגינה קסומה, יחידה בסוגה. לשיר ביצועים שונים. בעבר זוהה עם ליאור ייני. אני אוהב את פרשנותו של המלחין בביצוע "בלוזי" משהו בדיסק "אריאל זילבר בהופעה", שיצא ב-1993.

בחמש קם צייד /ויצא את ביתו. /אל היער צעד /ודרך קשתו.
עד הערב סבב, /לא הצליחה דרכו. /גם צמא, גם רעב /אחזו אותו.
סר פנים ונסער /חזר לכפר, /והנה זוג ברבורים /בנהר. /לבנים ויפים, /אוהבים וזקופים,
מיד /חץ שלח באחד.
שם ראשו על הכר /הצייד שעייף/וחלום לא מוכר /את שנתו טרף. /נערה מעונה /אל הבית פרצה, /בידה הקטנה
אחזה נוצה. /שתי עיניה יפות, /צופות נוזפות, /כל הלילה /דמעותיה שוטפות. /מה חטא, מה עוון /אהובי הלבן?
מחר /לך ליד הנהר.
בחמש קם צייד /ויצא את ביתו, /אל היער צעד /ודרך קשתו. /ברבורה עדינה, /לבן גונה,
ראתה את הצייד בעינה/היא שלחה מקורה /וקרעה בבשרה, /מולו, /צללה בצילו.
כל העולם דממה. /כל העולם שממה.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 4 תגובות

  1. לא שאני מאמינה בכישוף או גלגול, ואני מבינה שזהו מקצועו של הציד, ובניגוד לרצח ההמוני של החיות, הוא רוצח אחד להזין את עצמו וסביבתו. אך השיר הזה, ודונה דונה״ גרמו לי להבין שאעדיף לאכול הכל חוץ ממה שגורם ככ סבל לבעלי חיים, ובטח לא לקפד את חייהם רק בשביל ארוחה..
    (השיר הזה גרם לי להיות צמחונית)(27/12/2017)
  2. המשך התגובה. שתי השורות האחרונות אני חש שהם מבטאות משהו שונה מהמקובל. לא האדישות לטרגדיה במותם המיותר של זוג האוהבים היפים טהורים וצחורים אלא להפך. עם מותם לא נותר בעולם אלא ריק. תחושת השממה בהעלם היופי והטוהר, הדממה שנותרה מלווה את כאב האובדן.
    (נחום שחף)(26/05/2017)
  3. שיר אהבה מופלא כל כך כואב ויפה שאתה חש כאילו את כאב צייד שנקרע למראה הנערה ברבורה המאבדת את עצמה קורעת בבשרה ואולי לא היה אלא המשך החלום הכואב על הנערה הבוכיה.
    (נחום שחף)(26/05/2017)
  4. הכרתי את השיר ממזמן אך אף פעם לא שמעתי אותו במלואו לאחרונה איל כהן שר אותו בדה וויס ונתן לו משמעות מרגשת רציתי לבדוק על השיר ולשמוע אותו בעקבות זאת, הגעתי למאמר, תודה רבה ממש פתח את העניים ומרגש כמו השיר
    (אשר, מרכז)(18/06/2014)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − = 4