פסטיבל ימי זמר חולון

שלום חנוך בהופעה. אורחת מיוחדת: נינט טייב

תיאטרון חולון
4.5/5

התבוננתי בקהל. לפי הקמטים, רבים גדלו על שלום. לפי הישיבה – הם כנראה שכחו שהם גדלו עליו. מה שבטוח: הם לא באו לרקוד.
אנחנו בערב הסיום של "ימי זמר" בחולון. כלומר, נפל בחלקו של שלום הכבוד להיות המופע המרכזי בסיום הפסטיבל. מה ישיר? "חתונה לבנה"? בתאטרון חולון? די.
לא תאמינו: אבל גם החתונה הגיעה. עם כל הכבוד לתושבי חולון. כאן אין הנחות. מבין אותו: אתה לא יכול לעשות הנחות כשרוני פיטרסון לצידך, אשר פדי על התופים, זיו הרפז על הבס. מה חשבו לעצמם באי התיאטרון, שיבוא לשיר איתם בציבור?
מצד שני, נדמה לי שאחרי שבעט, נשמע כמעט מתנצל בפני הקהל. כאילו שאלת: "זה חזק לכם?" או משהו כזה. אבל גם אם זה חזק, אני אמשיך בשלי.
גילוי נאות א': אני תושב חולון, ואני אומר לך שלום. זה אינו קהל פשוט. בתיאטרון חולון אתה לא יכול לעשות רק מה בראש. מצד שני: שיטת המקל והגזר עובדת. שיחקת אותה: נתת רוק בראש, ובסוף ליטפת. והנה – אני יכול לבשר לך שלום – יצאת מנצח.
חדווה מאחורי אמרה לבעלה בקול רם: לא יכול להיות שהוא לא יתן את "מאיה". חדווה היתה מתברר יותר חכמה מכותב שורות אלה. אני לא האמנתי ש"מאיה" עוד קיימת אצלך.  אבל הנה מתברר שחדווה צדקה: "מאיה" הגיעה אחרי "משיח". היא נמצאת שם בשביל שלום, כשהוא  צריך אותה, רפרטואר אס.או.אס למקרה חירום, ובתיאטרון חולון, מתברר, אתה לא יכול לסייים ערב בלי המאיה-ממינקה שלך, גם אם רגע לפני ביצעת השיר הזה על ירדנה ועל אנשים שקופצים מהגג.
בעלה של חדווה אגב שאל אותה שאלה מעניינת: יש לך מושג בת כמה מאיה היום? בשיר היא הגיעה לעשרים. אבל אצל נשים, לא שואלים על הגיל. מאיה תישאר בגיל של השיר.
נשים. וכאן אני מגיע לגילוי נאות ב', שיש בו גם התנצלות מסוימת בפני שלום: אני לא מוכן לחתום, לך שלום, שהייתי מגיע לערב שלך בחולון אלמלא קראתי בעיתון, שנינט טייב תהיה  אורחת שלך. זה לא קורה כל ערב.
נדמה לי שהיא עלתה ב"ילדים של החיים", ואתה המשכת איתה בביצוע מרטיט לשיר "אולי בחגים" ובהדרן קיבלנו אותה ל"בגלגול הזה" ול"סוף עונת התפוזים". מה אגיד לך, שלום, שנינו יודעים שצדקתי. נינט צריכה להיות חלק מהמופע שלך כמו מאיה. אתה בראש שלה. היא בראש שלך. זה זורם. זה עובד. זה יעבוד. איזו זמרת.
ככה לפני סיום התיישבת עם הגיטרה, הזמנת את האקורדיון של משה לוי ל"אהבת נעורי". די סבלתי, לא מהביצוע המרטיט שלך, שמשתבח עם הזמן, אלא מחדווה שפצחה בזיוף. כשאתה אקוסטי, שומעים הכל, כולל את הזייפנים של חולון.
חוץ מזה: נהניתי. נהניתי מהסיבה הפשוטה, ששלום נהנה. שלא נתן להרגיש כי בא ל"עוד הופעה", שעדיין מתרגש להופיע, לתת בראש, לתת ת'הנשמה. להיות בתוך השירים. להיות רומנטיקן נפלא. לברוח מחלטורה כמו מאש, וגם להבין שאתה נמצא בעיר ואם ששמה חולון.

נגנים: משה לוי – פסנתר המונד והפקה מוסיקלית. רוני פיטרסון – גיטרה. זיו הרפז – בס. אשר פדי – תופים. טל אבירם – קלידים ותכנותים.
שירים: הדרכים, רומן אמיתי, לא יודע, שיר דרך, בלי לומר, אמא שלי, תאונה, קח לך אישה, בואי לרקוד, נגד הרוח, אהבה שקטה, ילדים של החיים, אולי בחגים, מה אתה עושה, ניגע אל החלום, ככה וככה, משיח. הדרן: אהבת נעורי, בגלגול הזה, סוף עונת התפוזים
נינט טייב – אולי בחגים

צילום: מרגלית חרסונסקי

 

שלוםחנוך נינט טייב – אלי בחגים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן