יזראל, תבואו לברזיל, ברזיל מחכה לכם, אומרת דניאלה מרקורי לקהל החוגג. בינתיים, יש כאן ועכשיו חגיגה. זו חגיגה עם תרגילים. למשל: היא מזיזה את הקהל כגוש אחד מימין לשמאל, משמאל לימין. אחורה וקדימה. אז עד שנגיע לבאיה, אפשר לתרגל.
שרית חדד הברזילאית? ואללה, רעיון נחמד. שתיהן באות לעשות שמח. ההבדלים? נלך על המשותף: לא ממש באנו להקשיב למילים של השירים. העניין של דניאלה מרקורי – הקרנבל של באיה. השואו שלה מתודלק בהרכב פופ הכולל ריתם סקשן חמוש בשני אנשי הקשה, רקדנים מתוזמנים בכוריאוגרפיה אפרו חושנית, זמר וזמרת שמצטרפים לסרוגין.
רגע, לא מבינים פורטוגזית? אין בעיה, ואם יש – היא מסוג הבעיות שניתן להתגבר עליהן כשמדובר בדניאלה מרקורי. מרקורי כתמיד, הולכת על מפגן מסעיר, שנראה כמו הובא משיאי הקרנבל של ריו.
ואכן, הדיווה העממית של המוסיקה הברזילאית רואה לפניה רק דבר אחד: הילולה ברזילאית. ארץ טרופית יפה – País Tropical, Canibália החדש (יחסית) פלוס הרפרטואר שלה פלוס מיטב המוכרים של כל הענקים. בוסה נובה, סמבה, סלסה, מרנג. מישהו הגדיר: great celebration with much joy, spontaneity and dance. שנתרגם? תחשבו Joy, בעיקר. כי זה כמעט כל הסיפור אצל דניאלה מרקורי. מה היא שווה בלי הרקדנים שלה? שאלה טובה. את Canibália הריצה כמעט בכל מקום בעולם. סולד אאוט. בהאנגר 11 היה מקום לעוד 1000.
טונות של אנרגיה. דניאלה היא ברזיל בתערובת העשירה הזו של מנגינות ומקצבים, וכבידור – היא בידור מתחילתה ועד סופה.
זה אומר: נו דאל מומנט. מרקורי אינה נותנת לנוח לשנייה. טמפרמנט, חושניות, אקזוטיות עם אנרגיות מוספות. זה מה שמתמצת הזמרת ילידת באייה, התגלמות המוסיקה של הקרנבל על צבעיו וסגנונותיו.
בקורת? יש. כמעט כל השירים נועדו להרקיד. מעט מאוד שמענו מרקורי אינטימית, טון שונה, ביצוע קצת אחרת. יותר אקספרסיווית. בידור-בידור-בידור.
ברזיל היא רק קרנבל? אבל מי שמגיע לדניאלה מרקורי, יודע שהוא בא לקרנבל. בעיה? לי יש.

צילום: מרגלית חרסונסקי

דניאלה מרקורי – קרנבל בנמל