התחיל אינטימי. שר "רוח" בטון מופנם, מעודן. גיטרה וקול. במה חשוכה. בדידות מזהרת. האם אנחנו במופע אנפלאגד, המשך של איזשהו קונספט של אברהם טל להתכנס לתוך עצמו? שנגלה את הסוף? – השקט שלפני הסערה.
אחרי שתי גירסאות שונות של "בוקר פרדס חנה" שבוצעו זו אחר זו – התבררו ההבדלים. אברהם טל  ילך ויגדל, ובשיאה של החגיגה בהיכל, בשיר "כל הילדים קופצים" של "שוטי הנבואה", הוא ירד לסיבוב צפוי בין השורות, חיוכים, צ'פחות. גובה עיניים. לא בטוח שהשמחה אקווילנטית לאלבומו האחרון. מצד שני: אפשר שלא להאמין לאברהם טל?
הגענו לאברהם טל בהיכל התרבות בת"א מאלבום שאינו מתיימר לייצר צליל חדשני, שמשנה סדרי עולם במוסיקה, לא אלבום קונספטואלי, לא האלקטרוניקה שאפיינה את אלבומו הקודם, לא חגיגה ים תיכונית, אלא צליל חם של אמן שיורד לאדמה, נוגע בעצמו ברמה אישית, בזוגיות, בעניינים שחווים ביום יום, בהרהור על ארעיות החיים. ". ב"עכשיו החיים" פגשתי אותו לראשונה בטונים נמוכים יתר בגובה עיניי, אברהם טל חשוף ביותר, מסיר מחסומים, משקף המציאות שלו בישירות אותנטית, בצבעוניות שנראית כמו תערוכת ציורים מוסיקליים, המשלבת את כל מה שהוא מכיל בתוכו בצורה הכי אותנטית.
האם האלבום הזה הגיע למופע? למרות שבין ה-19 שמענו שישה שירים חדשים, במהות – רוח האלבום "עכשיו החיים" לא עברה.
מה כן?  אברהם טל – דה בסט אופ בהפקה מהוקצעת המתחברת למסלול המתפרש על פני 18 שנה. אברהם טל של "עכשיו החיים" מגיע עד "קול גלגל" מ"שוטי הנבואה", דרך "אורות" ו"שושנה". לא לשכוח הקהל זוכר לו חסד על תמהיל שירים עשיר שמכיל את כל חלקיו – פופ, אתני, שאנטי, אלקטרוני.
האם ניתן למצוא מסלול חיבור בין החיים ההם לחיים עכשיו? רשות הדיבור להפקה המוסיקלית. לתאורה המפוארת. טל הצליח ללכד את השירים ליחידה אחת אטרקטיבית מאוד בעריכה, בעיבודים, בסאונד יוצא מהכלל, בתאורה משדרגת. לקהל – "ואליו פור מאני" – חגיגה סוחפת של צבעים וצלילים. תמהיל עכשווי מלוטש  של פופ, אתניות ואלקטרוניקה. טל אנרגתי מאי פעם, נהנה מכל רגע – וכך גם הלהקה שלצדו, מובילה אותו למופע בכורה, שגם אם אינו מגלם את רוח האלבום האחרון – מציג את כל חלקיו של אברהם טל כשלם מלהיב. אל תחמיצו.

שירים: רוח, בוקר פרדס חנה, הימים עוברים, אדם צובר זיכרונות, אם את הולכת, ציפיות, אלוהיי, מי, אני איתך, הזמן עושה את שלו, אני לא מבין, תן לי מנגינה, עיניים, אין אני, מחוזקים הדרן: קול גלגל, שושנה, אורות, כל הילדים.

נגנים: אייל ניסנבוים – תופים, אלון דרעי – קלידים, עופר אשד – בס, יוני אמבר – גיטרות, שם חממי – גיטרות, עופר פלד – כלי נשיפה, נעמה לוי – קולות

הפקה מוסיקלית: עמי רייס תאורה ועיצוב במה: רונן נג'ר סאונד: אמוץ נחמני.

צילומים: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: שושנה