עיון ביקורת

אדם גורליצקי, לרקוד (מילים ולחן: אדם גורליצקי עיבוד והפקה מוזיקלית: רונן הילל ואדם גורליצקי, אוקטובר 2015)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

החיים קשים, אבל אפשר לנסות לברוח מעֻלָם. אדם גורליצקי בחר להשתמש בביטוי הנדוש והפרוזאי הזה ("עול החיים") כשל ניסוח מיומן של מתבגר כדי לבטא מצוקה ביחסי בינו-בינה. יש מוצא: הריקוד משחרר ממחשבות בכלל וממחשבות שקשורות לכישלון בפרט. גם השתייה מאפשרת לברוח מהתמודדות עם לחצי החיים. אבל האסקפיזם אינו פתרון, כשמתעוררים מסחרור הריקוד, חוזרים למציאות. בבית האחרון – אלו שתי נשמות שמתגעגעות בבדידותן.
אדם גורליצקי העלה את התובנה על פופ קליט, הרמוניה קולית שמימית בפתיחה, זרימה פשוטה, מנגינה וקצב וטון מלנכולי לייט, מתרפק בטון מחבק. גורליצקי אינו מחפש את המורכב האלטרנטיבי. הוא  מנתב למסלול אמצע, תערובת של עגמומי וענוג, ככה שהשיר נשאר במקומות האלה של פופ  מלטף- מחבק, פחות מחלחל.

זה שעזב ולא חזר/ עול החיים היה כבד מדי/ זו שחבקה חיבוק כואב/ תיעלם לי ברגע שאסתובב

ולרקוד עושה לי טוב , לשחרר ולעזוב / לא לחשוב יותר מדי/ ולרקוד עושה לי טוב , לשחרר ולעזוב

לא לחשוב יותר מדי/ לקוות עוד שאולי

העולם של אתמול נמס מהר/ כבר לא מוצא אחיזה זה משתחרר/ אז הלילה שותה  מפנה מבט/ מכל מה שיגיע עוד מעט

שתי נשמות / עדיין תועות אני ואת/ אולי/ המזל ישתנה/ אבל הלילה הזה/ אני לבד

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − = 7