עיון ביקורת

אורטגה , לאן (מילים: יהונתן יהודאי לחן: יהונתן יהודאי ועטר מיינר עיבוד והפקה מוזיקלית: עטר מיינר, דני שניידרמן, מאי 2018)

מוסיקה היפ הופ, ראפ, מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

היפ הופ הוא הבלוז המודרני. שפוך צרות ותסכול כפי יכולתך, אבל אל תשכח שאתה בז'אנר בידורי. הקהל לא ממש יקח ללב ולריאות. גם אורטגה מבין, שהביאוס לא יכול ללכת בלי קולות נשיים שמימיים ארוזים במלודיה יפה. הטקסט? שגיאות של כתיב פוגעות לו בתחרותיות? ממש ככה? משהו מטפורי? פרט לכך: הביאוס השגרתי. דאגות, חלומות, קצב החיים, האמנות. לאן הולכים מכאן, מה לבחור. אם להשתמש בלשון השגורה בפי כל – לא מדהים, לא מרגש, אבל הטון של אורטגה מייצר התרגשות, כאילו זה בדמו ובעצמותיו. בסופו של דבר, אורטגה הולך על הצפוי, לא ממציא את הגלגל, אבל חייבים להודות, שהוא טוב במה שנחשב היום צפוי. גם זה משהו.

שוב לוקח כמה נשימות / הדאגות חזרו רוצה לבעוט אותם / וכמה קל לחלום על חלומות 
הרבה יותר קשה פשוט לחיות אותם 
למי אין דאגות? הראש נטחן / כותב על הצלחה אבל אולי אנלא מוכן עדיין 
כן זה רק מצב ביניים התמדה בונה / ויש לי את הניצוץ בעין יש לי אמונה 
ויש גם רגעים יפים שרק אני זוכר / וחלומות כל כל גדולים ששוב אני נוחר 
אם החיים הם מנגינה אנחנו הפסנתר /ככה כל אחד שומע בראש שיר אחר 
וכן אחי אני יודע מה אתה עובר / וכמה בא לך רע ששום דבר לא מסתדר 
אבל הבנתי שמה שהיה כבר לא חוזר / אולי פשוט צריך לדעת לשחרר 
פזמון 
 לאן / אני הולך מכאן / ללא תחושה של זמן / אם אין אני לי מי לי? 
לאן / אני הולך מכאן / ללא תחושה של זמן / אם אין אני לי מי לי? 
ואני לא מצליח לשחרר מתחרותיות / שגיאות של כתיב בתחרות איות 
פוגעות לי במצב של הבריאות / אני מבין שזאתי כלל לא מקריות 
פזמון 
 לאן / אני הולך מכאן / ללא תחושה של זמן / אם אין אני לי מי לי? 
לאן / אני הולך מכאן / ללא תחושה של זמן / אם אין אני לי מי לי? 
ואני לא מצליח לשחרר מתחרותיות / שגיאות של כתיב בתחרות איות 
פוגעות לי במצב של הבריאות / אני מבין שזאתי כלל לא מקריות 
כי זה דה וינצ׳י עם מכחול , ליריקס במחול / קצב החיים עמוק בתוך שעון החול 
מבין שאני יכול להפיץ את האור / בפרשת דרכים עכשו אני צריך לבחור 
פזמון

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 5 = 8