עיון ביקורת

אושיק לוי, צא מן הבית (מילים: תומר ממיה לחן: תומר ממיה ואיתי בן מרגי עיבוד והפקה מוסיקלית: איתן רז, אוקטובר 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

השנים עושות את שלהן לקול, אבל דווקא הצרידות מעניקה לו רמת אמינות לא קטנה. למעשה, אושיק לוי היה תמיד זמר שלא חשדת בו, שפיו וליבו אינם שווים. טקסט: "מי שישכיל להשתנות עם הזמן" הוא שפה פרוזאית של הרצאה. לא שפה שירית. לא משהו לירי ייחודי. במובן מסוים השיר הזה הוא סוג של הסבר/ הטפה ומוסר השכל.  ניסיון לענות על שאלות חיים, על התלבטות של – האם להסתגר, לחיות בעבר, למצוא מקלט בתחושות ישנות, או לעשות שינוי, להתחדש, לצאת מהבית.
הקול, המנגינה העיבוד חוברים למעין שאנסון שמשדר אמת.  ממרום הגיל – זהו המבע אותנטי שהופך את הטקסט לעוצמתי, ואושיק לוי מביע את התחושה ממקום עמוק, פנים להתחדשות ולא להתרפקות, וגם סולו החשמלית המלודי של גבע אלון לקראת סיום מעיד, כי הוא יצא מן הבית לחוש בריזת קיץ חדשה.

מי שישכיל להשתנות עם הזמן/ להשיל את העור/למחוק כל זכר
מי שיידע להסתכל, לראות לאן / לוקח האור, יסחוב את העדר
ישרוד
מי שיתחיל להשתתק, להסתגר/ לחיות בעבר, להישאר בחדר
ומי שיתעקש להחיות ולספר / על מה שנגמר ואין בו קשר
לא יוכל לעמוד
צא מן הבית/ אל תפחד להתחדש/ רוח של קיץ, ודאי תיגע ותלטף/ אל תהיה כמו כולם
שוכח ונרדם
הרי יכול אדם שנים למצוא מקלט/ בתחושות ישנות
וגם אם נגמר/ וכבר אמרת לו / ניתן לי זיכרון אחד
אחיה בו עד קץ/ אהיה מאושר/ לא אשתחרר
צא מן הבית/ אל תפחד להתחדש/ רוח של קיץ, ודאי תיגע ותלטף/ אל תהיה כמו כולם
שוכח ונרדם

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 + = 10