עיון ביקורת

אייל בן המוריה, צבעים של סתיו (מילים, לחן, עיבוד ונגינה: אייל בן המוריה, אוקטובר 2015)

מוסיקה בלוז, מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אני מחפש בלוז עברי בנרות. כלומר – אשכרה בשפת אמנו. לא פשוט לגלות. כבר השם "אייל בן המוריה" אומר, שלא יכול להיות כאן בלוז בשפה אחרת. נכון שצבע  הסתיו הישראלי אינם בדיוק אסוציאציה לקצב טרום חורפי המוכר מארצות החורף, אבל בן המוריה משרטט בצבע המאוד מיוחד שלו את הסתיו שלו, כלומר את צבעי שמלתה המתנופפת ברוח, את חיוכה, את מבטה המתרגש.
השירה מגיעה גם מהגיטרה המאלתרת המייבבת, בטח מהקול  הדרמטי המחוספס המתכוון. בן המוריה הזכיר לי שניים מענקי הבלוז והרוק המקומיים – את שלום חנוך ואת דני ליטני. עברית אינה מקיימת יחסים טבעיים עם בלוז ורוק, אבל אינה דוחה אותם. מעטים מצליחים לשיר בלוז בעברית, ומעטים יותר לשדר את תוכן המילים בצורה האותנטית. אייל בן המוריה נשמע בלוז לא מזויף בצורתו הכי פשוטה. ישיר, מכוונן, עוצמתי. צבעים טבעיים של בלוז. הו יה.

צבעים של סתיו על המכחול

שמלתך הקצרה ברוח ים מתנפנפת

ילדים יחפים מרקדים לך

ברכות מלטפים אצבעות יחפות

ועכשיו מנגן לך

בלוז של סתיו

שמש רכה אותך חמה מלטפת

במבט מתרגש לי את חושפת חיוך

והזמן מתעצל עומד מלכת

וחושים מרמזים בלי דיבור

ועכשיו מנגן לך

בלוז של סתיו

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − = 1