עיון ביקורת

כפיר אפשטיין, אין דבר שיחזיר לי את אתמול (מילים ולחן: כפיר אפשטיין עיבוד והפקה מוסיקלית: אריאל טוכמן, נובמבר 2015)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

לא ברור למה בדיוק מתגעגע כפיר אפשטיין. מדוע להחזיר את האתמול, כשהיה שם כאב. אפשטיין מנסה לעשות אידיאליזציה של העבר, לייפות משהו מעורפל שנקרא "התרגשות ראשונה", מבלי שאתה יודע למה אתה בדיוק מתכוון. מגמת ראיית העבר כדבר כמושלם היא נדושה, במיוחד כשאתה לא אומר הרבה פרט לסגידה מעורפלת לימים שהכל בהם נראה טוב מפרספקטיבה עכשווית, מה שכמובן אינו נכון. אפילו בחיבור למוסיקה מצילת החיים, מדבר אפשטיין על "גיטרה ישנה", כאילו הוא בן שישים או שבעים. לא כל ישן הוא טוב.
המעט הפיוטי שדליתי מהטקסט הוא שורה כמו "ושוב בתוך הראש, שורטות תמונות לאט" (כמו התמונות משחזרות עצמן)
במוסיקה יש מהלך מלודי מלו-מלנכולי יפה, שמחבר את אפשטיין לתחושה. החספוס הקולי א-לה-שלמה ארצי מעניק לשיר עומק ואמינות שחסרים בטקסט.

ואיך זה שהכל נשאר אותו דבר/ אותו מקום אותה שכונה/ אותם הפרצופים אותו כאב מוכר/ ואיך זה שהכל כאילו משתנה/ ושוב אני רוצה להתבגר/ ושוב אני לא רוצה

ואיך זה שהכל מזכיר לי מחדש/ חיים שלמים של חיפושים אחרי נכון או לא/ עוברים בבת אחת/ ושוב בתוך הראש, שורטות תמונות לאט/ ושוב געגועים צובטים ליד אותו שולחן שבת

כמה בא לי לחבק עכשיו/ כמה בא לי לחבק עכשיו הכל/ רק נדמה לי מתבהר כי / אין דבר שכבר יחזיר לי את אתמול

ואיך זה שהרוב עדיין בודדים/ אותו חיפוש אחרי ההתרגשות הראשונה, נשארנו ילדים/ ואיך בתוך הלב, גיטרה ישנה/ ששוב נותנת לי לחיות ומזכירה לי בשביל מה     

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 5 = 1