עיון ביקורת

אמיר דדון, עדיין ילד (מילים ולחן, עיבוד והפקה מוזיקלית: סתיו בגר, יוני 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אמיר דדון הפך טקסט קטן ופשטני לדרמת חיים. זה נכון: כמעט כל מבוגר נושא בתוכו איזשהו  ילד פנימי, בעל מחשבות, דעות ורצונות משלו, המנותק מהדמות הבוגרת שבתוכו – אליו הוא מתחבר. אותו ילד פנימי מייצר לעיתים תיסכול, כעס, בריחה, פחד מול מסכה החברתית שהלביש על עצמו. לפי השיר הזה "הנשמה" היא שאינה רוצה להתבגר, לקחת אחריות על החיים כמבוגר ולהתקדם לעבר שינוי משמעותי בדרך שבה אתה  תופס את עצמך, את האנשים והעולם מסביבך.
מהשיר לא ברור מה רוצה הדובר לומר – שכולנו נשארים ילדים שלא רוצים להתבגר? שטוב לנו להישאר עם הילד הפנימי הזה, ש"הנשמה" לא מאפשרת לו להתבגר?
לא בטוח שאמיר דדון חפר במשמעות השיר. מה היה שם ב"ילד" הזה – לפני שקיבלנו על עצמנו את התפקידים והנורמות החברתיות, שגורם להימשך אליו?
דדון אולי צודק. למה להתפלסף,  כשיש מנגינה שמאפשרת לנשמה להתרומם.  מבחינה זו – שיחק אותה בגדול. עולה על מסלול אמצע הדרך , מרגיש נוח עם המנגינה היפה להפוך אותה לשיר אישי מאוד, ליהנות מתזמור בעל נופך רגשני, כאילו באמת מדובר בדרמת חיים.
נ.ב צילום העטיפה –  הזמר מנפח בלון מסטיק – הוא רעיון שמנמיך את תובנת השיר.

בסוף אתה עדיין ילד/ הנשמה שלך היא לא רוצה להתבגר פה
אולי כל הדברים שהיא אומרת/ על השטויות שלך
על הפחדים והשנים / ששמרת פעימות בפנים/ התרגשת נחבא אל הכלים
את הדמעות שיתפת רק עם אלוהים/ אולי היא קצת צודקת
בוא ותתעורר דקה/ תראה סביבך הכול יפה/ אמא מחכה לך
תבוא תאכל תשתה קפה/ שנים שנים עוברות מהר
תעצור לראות את זה/ כולם לנצח ילדים
אם תרצה או לא תרצה
בסוף אתה עדיין ילד/ בחלומות שלך אתה רוצה להתפוצץ
כמו כל הדברים שהיא אומרת/ על השטויות שלך
על הפחדים והשנים/ ששמרת מנגינות בפנים
הסתובבת חיפשת רעשים/ את הדמעות שיתפת רק עם אלוהים
אולי היא קצת צודקת/ וזה בסדר
בוא ותתעורר דקה/ תראה סביבך הכול יפה
אמא מחכה לך/ תבוא תאכל תשתה קפה
שנים שנים עוברות מהר/ תעצור לראות את זה/ כולם לנצח ילדים
אם תרצה או לא תרצה
בסוף אתה עדיין ילד/ הנשמה שלך היא לא רוצה להתבגר

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 1