עיון ביקורת

אניה בוקשטיין , לא רואים עלייך (מילים ולחן: אניה בוקשטיין עיבוד והפקה מוסיקלית: איתי צוק, ספטמבר 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אניה בוקשטיין שרה על שרידות בחסות שקרים. השיר מושר בגוף שני על מישהי שמסתירה בחיוך דמעה שזולגת בפנים. תרצו – התבוננות בינה לבין עצמה כמו במראה, שמאפשרת לא להסתיר הכל, אלא להציג את עצמה בפני עצמה במערומיה.
השיר מתנגן בקצביות מלווה במחיאות כף. לכאורה, מצברח מרומם, למעשה – החיוך שמסתיר את הדמעה. המוסיקה הרקידה היא סוג של התבוננות על עצמה ממרחק, שיש בה שמחה חיצונית, אבל מכילה את מהות השקר וההסתרה בחייה.
אניה בוקשטיין שרה את השיר מתוך עצמה, דרמטית דיה כדי לשכנע שהיא חשה את מהות הקונפליקט. העיבוד וההפקה מסייעים לה לעלות על הנתיב האמביוולנטי המעמת בינה לבין עצמה.

לא רואים עלייך איך במו ידייך את נותנת להיכנס / לזאב בדלת איך את מסתכנת / שהכל בפנים ייהרס
כשאת משקרת את תמיד שומרת שיהיה זה שקר קטן/  אני רואה / עלייך איך במו ידייך את צבעת אותו בלבן/ עוד עוד עוד/ את מסתירה ממני/ עוד עוד עוד/ אל תחשבי שאני לא רואה את העצב
סוד סוד סוד/ שנים למדת איך לשרוד עוד עוד/ לחשוף חיוך ולהסתיר דמעה
אני רואה
לא רואים עלייך איך בצעדייך את בוחרת דרך עפר/  שם את מתעודדת שאת מיוחדת
ושזהו שביל למחר / כשאת מתעקשת אז את מתקשקשת ביותר מדי מהכל
 אני רואה
עלייך איך בצעדייך לא השארת עקבות על החול
עוד עוד עוד/ את מסתירה ממני/ עוד עוד עוד/ אל תחשבי שאני לא רואה את העצב
סוד סוד סוד/ שנים למדת איך לשרוד עוד עוד/ לחשוף חיוך ולהסתיר דמעה
אני רואה

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − = 4