עיון ביקורת

ביונסה , Homecoming

מוסיקה סול ריתם-נ'-בלוז, מיוחד

כמו תמיד – הפתיעה ביונסה נואלס. האקט – מסחרי. לא רמזה על הוצאת אלבום הלייב של 40 שירים שהוקלטו בפסטיבל קואצ’לה 2018 במקביל לסרט דוקומנטרי שמשודר בנטפליקס ששמו “Beychella”. בין השירים כמה חדשים : Before I Let Go, במקור של פרנקי בוורלי ומייז ו – I Been On.  חלק מההצגה –  קולו של DJ Khaled. זה היה מופע של שיא קריירה עבור ביונסה, שהפכה לאשה השחורה הראשונה שהופיעה בפסטיבל מאז שנולד ב -1999. במשך כשעתיים, היא גוללה מסכת אטרקטיבית של להיטים עם  רקדנים, מעודדות מהאונברסיטאות השחורות שביונסה צמחה עליהן בילדותה,  זמרים כלהקת דסטיני צ’יילד ומוזיקאים. ביונסה מצדיעה בגדול לתרבות השחורה, לאמניה, למורשתה.
כבר בשירים הראשונים ברור: לא יכולים להפריד את האלבום הזה מההופעה בקואצ’לה. יש כאן רצף שקשור בעבותות לאירוע הספקטקולרי. הצלילים – חיבורים בין ר-נ-ב, גוספס, בלוז והיפ הופ – שולחים אל המראות, ביניהן פירמידה מפוארת של רקדנים, נגנים וזמרי ליווי.  לפי השעתיים ו-17 דקות של הסרט, נראה שקואצ’לה מעולם לא ראתה דבר כזה. מופע נועז מפתיע – גם כמחווה ענקית למוסיקה השחורה. הסרט אינו על הדיווה, אלא על עצם מלכותה בפופ. ביונסה עולה לבמה כמלכה לבושה כקליאופטרה כדי לתת שאו עוצמתי, שמעמיד את התרבות המוזיקלית השחורה במרכז. שורה תחתונה: גם כשביונסה מספקת את מיטב להיטיה בשאו הזה, קשה להפריד בין המוסיקה לחיזיון ולקונספט האומנותי – הקשר בין השירים שלה לתרבות האפרו אמריקנית, לה היא מצדיעה בהתרגשות.

Beyoncé - Homecoming
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2 + 1 =