עיון ביקורת

ג'טרו טאל, The Rock Opera (היכל התרבות ת"א, פברואר 2016)

מוסיקה הופעות, מוסיקה רוק אלטרנטיבי

לא יודע למה בדיוק ציפו מעריצי Jethro Tull, להקת הפרוג-רוק המיתולוגית. אין לי שום ספק: לרבים זו היתה הפתעה. זמר הבריטון, הגיטריסט והחלילן איאן אנדרסון (68), איחד נגנים לפרויקט חדש, שאפתני הנקרא Jethro Tull: The Rock Opera. מעין חצי אופרת רוק המבוססת על שירים ישנים וחדשים שנתפרו להצגה, בעזרתם של אורחים-זמרים וירטואליים ששרים מן המסך בסנכרון מושלם, וידיאו מרהיב, שמלווה כל שיר המשמש תפאורת רקע.
כאשר אנדרסון החליט להיפרד מהשם “ג’טרו טאל” ולצאת למופע משלו ב-2012, היה ברור כי הלהקה המיתולוגית סיימה את דרכה. והנה, מתברר שבדרך עוקפת אפילו מניפולטיבית, אנדרסון מחזיר את השם “ג’טרו טאל” לבמה.
זו לא היתה ג’טרו טאל, הלהקה הבריטית שהוקמה ב-1967 ויצרה סגנון ייחודי של פרוגרסיב פולק בלוז רוק. זה גם לא נשמע/ נראה כרוק אופרה במסורת של הז’אנר. אנדרסון לקח את הדמות של “ג’טרו טאל”, מדען-ממציאן בתחום חקלאות מהמאה ה- 18, כדי ליצור מעין יצירת מולטימדיה מורכבת ויומרנית המגוללת סיפור המוגדר Tull Family Tree, עץ היוחסין של טאל, כשהוא משחיל את להיטיה הישנים של הלהקה ושירים חדשים אחדים – שיתאימו לעלילת סיפור הדימיוני, והכל בדיאלוגים עכשוויים עם דמויות וירטואליות המדברות בסינכרון בין הופעת הלייב ובין מסך הוידיאו הענק.
לא בטוח שמי שהגיעו להיכל הבינו מה מתרחש על הבמה, ואיך הנופים המוקרנים מתחברים לסיפור של ג’טרו טאל ומסעותיו באנגליה. כל העסק נראה ונשמע רופף ולעיתים מוזר, למשל כאשר אנדרסון שר דואט עם  דמותה המוקרנת של אונור בירנה וילהיאלמסדוטיר מיס איסלנד (2005) את הבלדה הדרמטית של ג’טרו טאל  Aqualung. בלהיטים אחרים של הלהקה כמו “Living in the Past” ו – “Locomotive Breath”, הבריטון של אנדרסון כבר לא מה שהיה פעם, במיוחד במנעד הגבוה. רק בהמשך חל שיפור, כשקולו התחמם. מה שבטוח: הוא נשמע הרבה יותר טוב כשהוא מאלתר בחליל ברוח ג’אזית תזזיתית.
ה”סרט מוסיקלי”, או “אופרת הרוק” בקונספט תיאטרלי, הגם שהיא נראית-נשמעת יומרנית ותפורה בתפרים רופפים, היא מהלך מעניין, ראוותני ומרהיב של אנדרסון להציג את המוסיקה של ג’טרו טאל מהיבט אומנותי מורכב של  רוק שאו.

השתתפו: איאן אנדרסון – חליל, גיטרה, בוזוקי, מנדולינה, מפוחית, שירה, ג’ון אוהרה – ניהול מוזיקלי, פסנתר, קלידים ואקורדיון, דיוויד גודייר – גיטרה בס, קונטרבס, סקוט המונד – תופים, כלי הקשה, ריאן או’דונל – קולות ופעלולים.

צילום מרגלית חרסונסקי

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + 1 =