עיון ביקורת
לרכישה >>

גידי גוב, אם היינו (אן.אם.סי, אוגוסט 2015)

מוסיקה ישראלית

עשר שנים אחרי "בקצה ההר", כשכבר הייתה תחושה שזה לא יקרה, זה קורה. השאלה הצפויה ששואלים כנראה בצדק: האם היה שווה להמתין? אפשר לשאול את השאלה קצת אחרת: האם שווה היה לגידי גוב להמתין עשר שנים כדי להגיע למקבץ השירים הזה? אין לי תשובה מדויקת, אבל אוהבי גוב, שאני נמנה עליהם, אינם  יכולים להרשות לעצמם לפסוח. אחדים מהשירים כאן יצטרפו למבחר "שלל שיריו", בטח שני השירים הראשונים באלבום "ארץ תכלת לבנה" ו"אם היינו", שיצאו תחילה כסינגלים.
הראשון של איתי פרל הוא שיר על מהות הזמן, המקום והווייה תוך עצירת החיים לרגע. "ארץ תכלת לבנה" היא המקום אליו זורמת תודעת הדובר בשיר, בשעה שהוא מנסה לעצור את הזמן ולחוות את הרגע תוך התבוננות בעצמו, ביחסים שלו עם העולם ובת זוגו. כל העבר מתכווץ לרגע אחד, בו כוכב הלכת עוצר ממלאכתו במניית ימיו. חשבון הנפש נעשה באמצעות האנשת הכוכב. המוסיקה – מוסיקה של אור ירח מתדפק על החלון, רומנטיות מלטפת, איפוק רגשות שובה לב, צליל פדל סטיל שמייפה את תוגת המנגינה, שתמציתה מגיעה מהבריטון הזה, זמר שחף ממניירה, לא לוחץ מדי על הקול, כמו אומר: תישאר הכי עצמך, אל תהיה  גדול מהשיר.
יש שירים שרק זמר כמו גוב יכול להוציא מהם את היופי הטמון בהם.  כזה הוא "אם היינו" (ברק פלדמן-אסף אמדורסקי), שיר חברתי, אפילו פוליטי, הבנוי על נוסחת תנאי בטל "אם היינו …אבל" בשורה התחתונה, שר גוב, אי אפשר לחיות פה, והנורא מכל: זה מצב נתון שאין יכולת להיחלץ ממנו. אנחנו לא רגישים, לא נזהרים, לא מקשיבים, לא מסתדרים. קולו החם של גוב אינו משדר מצוקה אלא חמלה בלחן מינורי-אינטימי. זה אינו גידי גוב של זעקת מחאה, אלא של השתתפות בצער הזולת. זה מן הסתם מה שנותר לעשות במקום חסר סיכוי, שכל מה שאפשר לומר עליו הוא: היינו רוצים להיות אחרים, אבל מה לעשות שאנחנו לא. לפחות גוב נשאר במקום שאוהבים לשמוע אותו, חלקת מוסיקה סולידית שמזכירה את הימים שלו עם יוני רכטר.
יוני רכטר נמצא כאן בשיר אחד – "אדם מביא", קאבר של גוב לשיר שרכטר שר באלבום "סימנים" שהוקדש לשיריו של מירון איזקסון. בלדה שגוב שר בכוונה גדולה, מעובדת נפלא לגיטרות (ערן ויץ – פדל סטיל) – "אדם מביא על עצמו/ אליו שלח את עיניו/ לולא נשא לשם עיניו/ היה המקום נשאר בשלו/ והאיש היה נוח בתוכו".
עוד שירים שעשויים להיכנס לרפרטואר הקבע של גוב – "יום אחד בשמש" של יהלי סובול, מבט על עצמו על רקע "בני אדם בקוביות קטנות … מבטים שלא רואים דבר". אם חיפשתם אצל גידי גוב שיר רוק פאנקי איכותי – זה השיר הזה. וגם: "אהבה מאוחרת" של חמי רודנר, וזוהי הפשטות היפה והבוגרת בשיר על יחסים בעיבוד אקוסטי חשמלי שמעניק לשיר ערך מוסף.
גוב הלך באלבום הזה על שירים באוריינטציה של "שירי משוררים" – שאינם מתוחמים בזמן מסוים, גם אינם מבקשים להיות להיטים עכשוויים גדולים. הוא מעניק תחושה של ניסיון לשמור על קו אומנותי סולידי: "פרימה" של דורי מנור ("איך יכול אדם לשיר שיר ערש לעצמו?") בלחן ובעיבוד קלילים של עומר קליין, כנ"ל "ערב סתיו יפה" של נתן אלתרמן, שהלחין חמי רודנר בקלילות סמבאית וגידי שר כמו על בהונות – "אם לא היתה זו אהבה/ היה זה ערב סתיו יפה"  וגם "חיוכה המסוים" של חיים גורי ללחן יפהפה של אשר ביטנסקי וערן ויץ. ("הרבה מזה שייך לזיכרון/ לסנדלים התנכיות, לחצאית הקצרה/ לחולצה ההיא הרקומה, השקופה לחצאין"), שיר שמתחיל רך ועגמומי, ומתגוון בעיבוד קצבי יפה שכמו לא שייך לקונטקסט של השיר. גם המבנה המוסיקלי המיוחד (קצב רוק בפתיחה, הורדת הילוך בהמשך) והעיבוד הפינק פלוידי ב"סוף העולם" לנתן זך בלחנם של שאנן סטריט, ערן ויץ ויובל שפריר אינו שייך למחלקת "שירי המשוררים", שאינה קורצת לפלייליסט אמצע הדרך של גל"צ.
סיכויים גדולים יותר להגיע למקום הזה (הפלייליסט) יש ל"מחר" של שירה פרבר, שיר ילדים נוגה מקסים ביופיו שגידי שר ברגישות ובחום מופלאים. ועוד אחד: "אני אומר מילה" (רונה קינן-ערן ויץ) שגידי שר עם רונה קינן על "עולם מושלם, עולם כמעט קיים", שכשאתה שולח אליו יד – הקסם נעלם. וזהו הקסם שאינו נעלם כשמקשיבים לדואט הזה, שמחזיר לקסמו של  "הריקוד המוזר שבלב" ששרו השניים.
הגם שיש כאן שירים שלא יכנסו לרשימות השידור היומיות, כאלה שיש בהם "סיכון מסחרי", הם נשמעים כחלק מקו איכות שגוב החליט עליו מבלי להתפשר. בשיר "אם היינו", שר גוב – היינו רוצים היות אחרים, אבל מה לעשות, אנחנו לא בשום מקום אחר. לפחות הוא נשאר במקום שאנחנו אוהבים לשמוע אותו.

שירים: ארץ תכלת לבנה, אם היינו, פרימה, אני אומר מילה, יום אחד בשמש, ערב סתיו, מחר, חיוכה המסוים, אל תכעסי עלי, אדם מביא, אהבה מאוחרת, סוף העולם

הפקה מוסיקלית: יובל שפריר וערן ויץ.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + 4 =